נסרין קדרי מתכוננת לקיסריה (9 בספטמבר), אתגר קידום בשביל הסולדאאוט. תפקיד המנטורית בדה וויס הוא לבטח מקדם מכירות (עד כה תזזיתית וחלולה), אבל עדיין זקוקה לכמה להיטים קלילים ומספקת עבודה למשרבטי הז'אנר, שמייצרים לפי דרישה. ראש קטן – אין בעיה, קליל וקייצי – בבקשה, ובתקופה הזו "אני בדרך לנתב"ג" תופס את עם ישראל בדרך לשם. קליעה בול למרכז המטרה.
אני לא אוהב את ההתמסחרות של נסרין קדרי. פעם האמנתי שמתפתחת כאן זמרת אותנטית בתפר שבין מזרח למערב. מאז נסרין התגיירה והתיישרה על מסלול ים תיכוני מקומי שמוביל אותה למקומות פופוליסטיים על בסיס קידום שיווקי. הכל כאן נראה ונשמע מחושב היטב. בכל מה שקשור לאמת הפנימית שלה – חוגגת ומתרחקת מעצמה, ובלשון השיר – כבר לא "רצה עם הלב", מעדיפה להצטרף למעגל של שירי שמח עולזים ועולצים, השיר נע על מסלול EDM צפוי, מכוון לרחבות, נגיעות מזרח, לוחצת על הקול כדי לסלסל את שיר האסקפיזם הזה המספר על לב ש"יצא לנופש". מה קרה לו בעבר? מה יקרה אחרי שהלב יחזור מנופש? על השאלות האלו נסרין לא תתאמץ. הקיץ פה. החיים סבבה. שיר שבלוני מכל בחינה. זה מספיק בשביל הסולד אאוט.
בימוי קליפ: דורון סרי
אז איך עובר השבוע/ הלב שהיה לי פצוע/ התחיל שוב פעם לנוע/ רק לפי הקצב
ישבתי בשקט בשקט/ כתבתי שירים לכספת/ כשיגיע הרגע ללכת/ אז ילך העצב
ואיך שהוא ילך/ הכל כבר יסתדר/ תרימי את הראש ותאמיני בעצמך
מחר זה יום חדש, כבר לא מוסרת דש/ אני בדרך לנתבג
הלב היה במלחמה/ יצא לנופש/ תקופה יפה אחרי תקופה/ הפכה לחופש
כשאת מאושרת אין תפקיד כבר לכאב/ כבר למדתי ללכת
רוצי עם הלב/ אז איך עוברים השבועיים/ הכל מכתוב משמים
לבד זה הכי טוב בנתיים/ זמן לעשות כאן סדר
משנה את הגישה של הרגש/ חייכתי מלא כבר מאמש/ זורחת היום כמו שמש
די, הכל בסדר/ אני בדרך לנתבג
הלב היה במלחמה/ יצא לנופש/ תקופה יפה אחרי תקופה/ הפכה לחופש
כשאת מאושרת אין תפקיד כבר לכאב/ כבר למדתי ללכת/ רוצי עם הלב
עוד תבוא לי אהבה מחבקת/ היא תבוא, תציל אותי בלילה/ תבוא כמו מנגינה שמלטפת
עכשיו הכל בסדר/ הלב היה במלחמ היצא לנופש/ תקופה יפה אחרי תקופה
הפכה לחופש/ כשאת מאושרת אין תפקיד כבר לכאב/ כבר למדתי ללכת/ רוצי עם הלב
