דונלד פייגן וולטר בקר - סטילי דן

סטילי דן – Pretzel Logic

בשלושת אלבומיה פיתחה סטילי דן  Steely Dan גישה אימפרסיוניסטית לא צפויה במסגרת מוסיקת הרוק, חופשית מקונבנציות מוסיקליות,

מוסיקת שנות השבעים
5/5

בשלושת אלבומיה פיתחה סטילי דן  Steely Dan גישה אימפרסיוניסטית לא צפויה במסגרת מוסיקת הרוק, חופשית מקונבנציות מוסיקליות, ייחודית בצליל. Pretzel Logic הוא ניסיון לגבש קו מוסיקלי ממסוגנן בתוך הגבולות הצרים של פורמט השיר בן שלוש הדקות. ההרכב פיתח  דפוסי קצביות שעשויים להתאים למגמות מוסיקליות שונות מפופ אלגנטי, גיטרות רוק ועד בוסה נובה. הטקסטים המעורפלים מסייעים  באופן מפתיע מוסיקה קוהרנטית.
נראה כי כל אחד מחמשת הנגנים של סטלי דן מצליח לתרום  לאנסמבל אחיד להפליא.  המילים שנכתבו על ידי דונלד פייגן ווולטר בקר יוצרות אווירה טעונה למרות ששפתם לא תמיד מובנת.  בשירים קיימת עמימות פתוחה פתוחה לפרשנויות. בשיר "לוגיקת הבייגלה", שם הנושא של האלבום,  מבקש פייגן לחזור בזמן ולחוות אירועים שחלפו:

אני אשמח לטייל בסאות'לנד / בהופעה של זמרים נודדים/ מת להיות כוכב ולהצחיק אותם/ נשמע כמו תקליט על הפטיפון/ הימים האלה נעלמו לעד לפני הרבה זמן, אה כן מעולם לא פגשתי את נפוליאון/ אבל אני מתכוון למצוא את הזמן/ מעולם לא פגשתי את נפוליאון/ אבל אני מתכוון למצוא את הזמן/כי הוא נראה כל כך יפה על הגבעה הזאת/אומרים לי שהוא בודד, הוא עדיין בודד/ הימים האלה נעלמו לעד לפני הרבה זמן"

יחד עם מה שנשמע לעיתים בדיחות פרטיות, יש כאן שירים פשוטים יותר כמו   "Rikki Don't Lose That Number",  תחינה של מאהב קונבנציונאלי, בעוד   "Barrytown" הוא התבוננות סטירית על דעות קדומות.  כיוצרים פייגן ובקר עשויים להישמע מאוד מחושבים, אבל הם אינם קרים.
פייגן (שירה, קלידים) הוא שמוביל את ההרכב, ג'ף בקסטר, המוסיקאי המחונן מנגן גיטרה, גיטרת pedal steel ותוף יד. כזמר, פייגן  מיוחד בקול מאונפף  מוזר שנשמע עשיר יותר בטווח העליון מאשר האמצעי מאשר פייגן כך שהשירה שלו היא אחד מהאלמנטים המובנים של הלהקה. הוא מאציל  את ההשפעה הקולית שלו אפילו  על השורות הסתומות ביותר.

לבקסטר, גיטריסט חשמלי עם רקע נרחב ברוק אנד רול וג 'אז, יש השפעה מתוחכמת על המוסיקה.  על אחד השירים הקונבנציונליים של הלהקה, "Prezzel Logic" (בלוז ממותן), הוא מאלתר מבלי להתייחס לבלוז.  והוא עושה דברים עם גיטרת פדאל סטיל, שאין להם קשר למוסיקת קאנטרי.  בשלב מסוים – ב"מזרח סנט לואיס טודל-או" – הוא משכפל צלילים בסולו ragtime המנוגן בטרומבון.  הטכניקה שלו מרשימה מעצימה את הדינמיות ואת הטווח האמוציונאלי של ביצועי הלהקה.
בתוך זמן קצר, סטילי דן הפכה להיות אחת הלהקות האמריקניות הטובות ביותר ברוק, גם אחת מהמקוריות ביותר. הבעיה היחידה שלהם היא העדר זהות חזותית של חברי הלהקה עם המוסיקה שהם יצרו וניגנו. כדמויות בפופ, הם כמעט אנונימיים. אבל עם מוסיקה כה קליטה ומתוחכמת – למי איכפת.

 

  1. Rikki Don't Lose That Number
  2. Night by Night
  3. Any Major Dude Will Tell You
  4. Barrytown
  5. East St. Louis Toodle-Oo
  6. Parker's Band
  7. Through With Buzz
  8. Pretzel Logic
  9. With a Gun
  10. Charlie Freak
  11. Monkey in Your Soul

 Steely Dan – Rikki Don't Lose That Number

שיתוף ב facebook
share

2 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

2 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן