משהו טוב עבר על סיון טלמור במעבר לאנגלית. הגעתי להופעה אחרי האזנה מענגת לשבעה שירים המציגים אותה באור חדש כסינגר-סונגרייטר מהשורה הראשונה. שלוש שנים אחרי "לונה פארק", אלבום הבכורה שלה בהפקתו של יוני בלוך ואחרי שנתיים במהלכן הופיעה עם יהונתן גפן ובמופע מחווה ללאונרד כהן, מגישה סיון טלמור את מה שנשמע האלבום האולטימטיבי שלה בעיבודים ובהפקה של אורי וינוקור, שכתב תזמורים עשירים, שנשמעים חלק אינטגרלי מהיצירה שלה.
האלבום לא שוחזר בהופעה במועדון "בסקולה" בת"א, אבל סיון עשתה מאמץ להגיע כמה שיותר קרוב אליו, כשלצידה מנגנות ושרות שלי לוי (קלידים) ורותם פרימר (גיטרה חשמלית), הנקראות "שלי ורותם". בהמשך הוסיפו צבעים גם האורחים – מאיה בלזיצמן  בצ'לו ובן זוגה, המתופף מתן אפרת, החצוצרן אבישי כהן ונגנית נבל.
האלבום וההופעה נפתחים  ב – First Step, שיר על ניסיון להיחלץ ממשבר בעבר ולהתכונן לחיים חדשים. "כשאני חשה שאני מאבדת את עצמי/ אני מנסה לחשוב על לילות סוערים שעברתי". העיבוד באלבום, שהזכיר תזמור של הביטלס – לא יושם בהופעה.
יותר זהה  לאלבום – I'll Be. שיר על אהבה מטורפת: אם ישמע את קולה, תיתן לו הכל. לפי הביצוע, המנגינה והעיבוד –  סיון טלמור חוברת למסורת מפוארת של זמרות-יוצרות מהסוג של ג'וני מיטשל, ריקי לי ג'ונס וטורי איימוס,  כאלו שמספרות סיפורים אישיים המגיעים מאזורים שמתחת למיתרי הקול, משרטטות תחושות בקווים בהירים, בצליל אקוסטי משדרג, מביעות עצמן חשופות בקורלציה בין המנעד הקולי לתחושתי.
עוד מנגינה קסומה – Hide And Seek , "בוא נשחק מחבואים, אתה החזק אני החלשה". גם כאן הצליחה סיון, בעזרת האלקטרוניקה, להעביר משהו מהעיבוד של האלבום לבמה. שיר של אווירה מכושפת. תוצאותיו של המשחק? הוא הפסיד והשאיר אותה נטושה. First light of dawn, this game has ended/ The hunt was for the heart / You lost and left me abandoned.
Circles על אהבה בלתי מתגשמת, שכלואה בתוך מעגלים, הזכיר לי פראזה מסוזן וגה בעיבוד אווירה יוצא מהכלל בתערובת של כלי מיתר וקולות רקע שמימיים. אמנם גם כאן אני מעדיף את המוסיקה של האלבום, אבל שירתה התחושתית הכנה של טלמור העניקה לשיר עוצמה, שאינה זקוקה לתפאורה מוסיקלית.
Fire הוא שיר שהעיבוד טען אותו באווירה דרמטית, צלילי נשיפה שמזכירים מוסיקת טיחואנה ומערבונים – על מלחמה פרטית שהם לא התכוננו אליה. האורח אבישי כהן עלה כדי לשחזר נפלא את צליל החצוצרה.
ב – Young Believers נכנסים לאווירה אינטימית חלומית. היא מתרפקת על ימי אהבה בהם "היינו צעירים ומאמינים", ומבקשת הזדמנות נוספת. השיר אפוף ברוח של עיבודים משנות החמישים. התגלמותה של תחושה נוסטלגית המעוטרת בשריקה עצובה בסיום. בהופעה התווספו צלילי נבל שהוצב מעל תפאורת העננים הנפלאה.
No Matter נפתח בנשימות קצובות. שירה אמוציונאלית רגישה, מאופקת בחריזה יפה של שיר שאומר : "These secrets in the dark, keep us safe, but far apart". הסודות האלה השאירו אותנו בחשכה, בטוחים, אבל רחוקים זה מזו".  צלילי נבל (ליאור עוזיאל) שמקשטים את השיר – מציגים שוב את התרומה האולטימטיבית של אורי וינוקור לשירים של טלמור.
בסיום – גרסה מפעימה ל – Take It With Me  של טום ווייטס, וגם כאן זוהי סיון טלמור, שמצאה את עצמה בתוך העולם המוסיקלי הכי קרוב לאמת והיכולות שלה כיוצרת וכזמרת.
אלבום והופעה שיוצרים תלכיד שמתווה זיהוי אומנותי קוהרנטי אצל סיון טלמור, שלמזלה נקרה בדרכה מעבד ומפיק עתיר דמיון ומקצוען, כמו אורי וינוקור, שפתח את השירים כמו פרחים באביב. מה שנותר: להביא את האלבום בשלמותו לבמה. יש מצב?

שירים: First Step, Words, I'll Be, Hide & Seek, If Only, Deep Down, Beck, Hollow Talk, Fire, Circles, No Matter, Young Believers, Young Believers, Take It With Me.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: I'll Be