מות אביה באמצע הקיץ – מסכם את סוף סיפור יחסיה של סי היימן מול אביה נחום היימן במשפט "אולי לא בוחר בי/ בסוף מתמסר לי". זו התחושה שאפפה אותה רגע לפני שעצם את עיניו – שהוא חזר להיות האב שאוהב, שמתמסר לילדה, שזכתה בימי חייה רק ל"פירורי אהבה" – כי לא הרגישה שבאמת רצה בה. החיוך האחרון שלו שנשאר מסתורי וגם השאיר חומר לחמת הספק. זהו שיר שכתבה, כשהיתה לצד אביה בימיו האחרונים.
שמעתי את סי היימן שרה את שיר הפרידה הנוגה הזה בערב ההשקה של "שירים וסיפורים מבית אבא". המילים והמוסיקה כמו גם השירה העמוקה חברו ליצירה אחת, שיקוף רנטגן של תחושותיה. זה נשמע אמיתי, נכון, חזק ומחלחל.
ואני / הילדה שנשארת תמיד / רעבה ושבעה / מפירורי אהבה
ואתה / חיית כאילו מחר / כאילו מחר תמות / ומתת
כאילו תחייה שוב מחר
ככה פשוט / ככה פשוט / באמצע הקיץ
ניסיתי לספר לך / לפני שהמסך ירד / הוא שבאמת אוהב
אולי לא בוחר בי / בסוף מתמסר לי
ככה פשוט / ככה פשוט / ככה פשוט / באמצע הקיץ / ככה למות
עצמת עיניים / שרקת לי שיר אחרון / נדמה שלרגע פתאום / חייכת
אולי בעצם כן שמעת / הוא שבאמת אוהב / זה ששלי עכשיו
אולי לא בוחר בי / בסוף מתמסר לי / ככה פשוט
ככה פשוט / ככה פשוט / באמצע הקיץ / ככה למות
