תרקדו סגורים באוזניות, או מול מערכת סאונד טובה. סרג'יו מנדז כהרגלו הוא מוזיקאי של שמחה. In The Key Of Joy הוא הדיסק השני מהאלבום החדש – הראשון של סרג'יו מנדז מזה 5 שנים. אפשר לומר על המוסיקה הזו The Joy of Life. האלבום מלווה את הסרט התיעודי המתאר את המוזיקאי, שנשאר חיוני ורלוונטי מאז הקים את חבורתו, ברזיל 66.
ב – Agua De Beber, קלאסיקה ברזילאית הוא חובר לאמן הראפ Will.i.am. השילוב – רוח רעננה מבחינתו של מנדז. החיבור להחפ הופ מעיד עד כמה הוא מקפיד להשיאר מעודכן. המוזיקה של מנדז נוגעת באקזוטי. פופ לטיני עם כל דבר. להאזין נונסטופ. איכות ההקלטה היא ברמה הגבוהה ביותר. היי פידליטי, קראו פעם לצליל מהוקצע כדוגמת זה. את המוסיקה הזו מגדירים smooth (חלקלקה, לא מורכבת) מותאמת לאווירת חופים טרופיים בימי חופשה.
סרג'יו מנדז מזוהה כקלות הנסבלת של האיזי ליסנינג הברזילאי. משהו שיכול בהחלט לקבל תווית של מוסיקת מעליות באיכות, עם פזילות יפות לג'אז מינסטרים. פסנתר, כינורות, קולות נשיים. משקל קל עד קליל, ועל המיומנות של סרג'יו מנדז מברזיל 66 עד ברזיל 99' ועד Timeless של שנות ה-2000, האלבום ששילב היפ הופ ומוזיקה ברזילאית והיווה ניסיון מופגן לשיקום-עידכון הקריירה שלו, לא עוד הסמבה-בוסה הנעימות-פריכות אלא סופט סמבה עם ראפ, סול, לטיני, קאריבי ופופ.
כמתזמר אי אפשר נדמה לי לערער על מיומנותו. בזכות המיומנות הזו הוא נחשב אחד ממוכרי התקליטים הגדולים של ברזיל. מנדז הוא לא ממש איש סמבה. הוא פסנתרן (קלאסי), מלחין ומתזמר יותר ברוח הבוסה נובה הנוגעת בג'אז. פופ, בוסה, סמבה, פופ. מה חבל שחסר כאן דיסק 1 , בו מנדז מארח שורה של אורחים שמעניקים למוסיקה שלו משב רוח חדש.
