אותנטיות במוסיקה לא תמיד נבחנת בקול טוב. אנחנו מול "השער הצהוב" של סרן רועי, מקשיבים נרגשים לשירתו המצמררת, שהיא נרטיב של חיילים רבים שיצאו למלחמה והשאירו מאחור אם ורעיה ומשפחה. השיר מתאר רגע אמיתי וחשוף של לוחם בסיירת מטכ"ל שהוקפץ בבוקרו של ה-7 באוקטובר לישובי הדרום ולקח חלק פעיל וקשה בלחימה בבארי ובכפר עזה, יחד עם חבריו ליחידה.
"השער הצהוב" הוא שער הכניסה לישובים הללו ומסמל את המעבר שעשו כל כך הרבה אנשים באותו בוקר ובמהלך השנה הזו – המעבר מאזרח ללוחם, מאדם שחי את חייו בביתו עם אהובתו, לבין לוחם שנכנס לסכן את כל חייו על מנת להגן על ארצו.
מלודיה קליטה מקדמת את הסיפור בקולו הרוטט של רועי בקצב שלושה רבעים, המעבר לכמעט לחישה מוסיף ממד אינטימי, קולות שמצטרפים מוסיפים מגע קולקטיבי. סרן רועי לא יגיע ל"הכוכב הבא". הוא אינו הקול שמעלה את אחוז הלחיצות. לעיתים, שיר נשמע “לא מלוטש” ובכל זאת מעביר תחושת קרבה או תסכול. קול “שבור” משדר אמת פשוטה וכנה יותר מקול טהור ומלוטש. ההאזנה לסרן רועי נותנת התחושה הזו של שירה אמיתית,
חנוך דאום: "מה שמותר לי לומר עליו זה ששמו סרן רועי, הוא בן 26 והוא קצין ולוחם בסיירת מטכ"ל. קצת אחרי השבת ההיא, חבריו שלחו לי סרטון שלו יושב חבוש בחדר עם גיטרה ושר. אמרתי להם שהוא חייב להוציא את השיר הזה.
סרן רועי השער הצהוב קליפ אנימציה – שירה מטלון צילום תמונה קליפ – ניר קידר
אומרת אל תלך / תיקח אותי אתך./ ואם תלך / תשמור על עצמך.
אתה טועה / לא, אני לא בוכה/ זה רק כמה לילות שאין לי מנוחה.
הכבישים כולם צבועים אדום/ עוד מבט, הלב מפסיק לפעום.
רוצה להתעורר אבל זה לא חלום/ השער הוא צהוב לגיהינום.
ונכנסנו בראש מורם/ עם ים אדרנלין בדם
ובתוך אי הוודאות/ אבד הכל, אבדה גם התמימות.
הולך בין הקירות ומאבד תחושה/ נופל עמוק לבור של הכחשה
המוח רץ בין אלף מחשבות/ הלב כואב, אך איפה הדמעות?
צועקת אל תלך/ תיקח אותי איתך./ ואם תלך / תשמור על עצמך.
אתה טועה/ לא אני לא בוכה/ זה רק כמה לילות שאין לי מנוחה.
הכבישים כולם צבועים אדום./ עוד מבט, הלב מפסיק לפעום
רוצה להתעורר אבל זה לא חלום / השער הוא צהוב לגיהינום.
רוצה לומר מבטיח לא הולך/ אני נשאר איתך.
יודעת שאני אוהב אותך.
מתחיל לומר אבל לא מסיים/ יודע הבטחות צריך גם לקיים.
לוחשת אל תלך / תיקח אותי איתך. / ואם תלך תשמור על עצמך.
אתה טועה/ לא אני לא בוכה/ זה רק כמה לילות שאין לי מנוחה.
הכבישים כולם צבועים אדום/ עוד מבט, הלב מפסיק לפעום.
רוצה להתעורר אבל זה לא חלום/ השער הוא צהוב לגיהנום.
