את ההופעה הזו של עברי לידר אתם יכולים להזמין הביתה, בתנאי שיש לכם פסנתר. יגיעו איתו שני נגנים מצוינים – עדי גולדשטיין ואריאל טוכמן. לידר רציני. גם ללא קהל ברחבה שבכניסה למוזיאון הוא מרגיש קהל. משהו מחוץ לקופסה? ארבע ידיים מאלתרות "תמיד אהבה". גרסה מחלחלת ל"שבתות וחגים" של יהודית רביץ. "הדרכים הארוכות" (כך נקרא גם הערב) שיר שירד מהדרכים, והנה חוזר בגרסת פסנתר או כמו ששר לידר: "בדרכים הארוכות של ארה"ב לחזור בנהיגה אל תוך עצמי"? וגם זכינו לדואט מפעים של "זכיתי לאהוב" עם ריקי גל.
לידר פסנתרן במקור (מגיל חמש), כתב את מרבית שיריו על הפסנתר. מופע פסנתר הואהזדמנות להפשיט את השירים מההפקות המהוקצעות, לחזור למקום שבו הם נכתבו, לתת למילים להישמע ברור, למנגינה להתנגן הכי אותנטי.
פסנתר מאפשר לך לחזור לקווי המתאר של עצמך. באוקטובר 2020 קיבלנו אותו ללא קהל במסגרת זאפה בסלון עם תומר מייזנר. בנה מופע הכי מהוקצע. זה שטף, תוזמן היטב. ניכר בהופעה ההיא כי הרעב היה גדול. התיאבון והרעב הגיעו גם להופעה האקוסטית במוזיאון. מרוגש. דרמטי. עדי גולדשטיין בפסנתר זורם איתו חזק, נותן לו בדיוק את מה שהוא צריך. אקוסטי אקוסטי, אבל כמה בא לו לשמוע 2500 איש בהיכל התרבות שרים את השירים שלו וקמים לפזז ב"הכוס הכחולה". עד שזה יקרה, זכינו להופעה נדירה שכזו.
שירים: מישהו פעם, תמיד אהבה, שבתות וחגים, הדרכים הארוכות, נסיכה שלי, ואולי, ביחד מפחד, אף אחד משנינו, היי שקטה עם ריקי גל, זכיתי לאהוב עם ריקי גל, ליאונרדו, הכוס הכחולה
עיבודים והפקה מוסיקלית: עברי לידר, אריאל טוכמן, עדי גולדשטיין