שירי מימון שרה בקול שקט ונוגה שיר לילד במנגינה ובטון תואמים. שירי ערש מאופיינים בנימה רגשנית ובמילים המבטאות עצב קיומי וחרדת ההורה לשלום ילדו ולהרגעת פחדיו. היא שרה "ניסיתי לשמור אותך ולהן עליך" ומה קרה? סביר יותר – שומרת ומגנה עליך. נסיון הוא עשיה חלקית. האם לכך התכוונו הכותב והזמרת? השיר נוגע בראיית המבוגר את הילד המפרשת את מבטו כטהור – "ועינייך מבקשות עוד/ לכבוש עולם בתמימותך", וזוהי שורה קוהרנטית לשיר, המבליט את הפער התודעתי בינו (בינה) ובין הילד יותר מאשר התובנה המופרזת – "יום אחד תגלה את התשובה לכל שאלה". גם המבוגר, לידיעת כותב המילים, לא מגלה את התשובה לכל שאלה.
המנגינה והטון העצובים מוליכים למקום טהור. שירתה של שירי מימון מתכוונת. תחושתה עוברת באופן הדרגתי, מבשילה במהלך השיר להתרגשות שמשדרת אמת. המעבדים גילו צניעות ויראת כבוד ללחן ולביצוע. גם נגינת הפסנתר מוסיפה צבע יפה לשיר.
*** הקליפ מראה את מימון על רקע נופים שונים, אלא שהאוריינטציה של התסריט סתמית אינה קוהרנטית לשיר ואינה תורמת לו ערך מוסף.
יום, יום אחד/ כשתהיה לי גדול/ ותבין הכול
יום, יום אחד/ תגלה עוד תשובה/ לכל שאלה
וניסיתי איך ניסיתי/ לשמור אותך ולהגן עליך
וביקשתי, ביקשתי/ רק שתגדל
ועינייך מבקשות עוד/ לכבוש עולם בתמימותך
וידך בתוך ידי תמיד/ עד שתגדל
שן ילד שן/ אמא כאן לידך/ להכול יש זמן
בא סוף של יום/ מפנה לעצמי/ עוד דקה לנשום
וניסיתי איך ניסיתי/ לשמור אותך ולהגן עליך
וביקשתי, ביקשתי / רק שתגדל
ועינייך מבקשות עוד/ לכבוש עולם בתמימותך
וידך בתוך ידי תמיד/ עד שתגדל
תגובה אחת
עיר שבה השדה ששירי מימון שרה את עד שתגדל