החזיר אותי ל"אנא בכוח", שיר ששוכן בפנתיאון של המוסיקה הישראלית והיהודית. עובדיה חממה נשמע כמתחבר לדברי אלוהים חיים במוסיקה שהוא חיבר ל"חבל לאחוז" למילים של הרב קוק. רוחו של השיר נושבת חזק בימים שמגיפה מתהלכת בבתי ישראל, ורבים מבקשים הצלה אם מחמת מחלה ואם בגלל פרנסה.
בתוך תהומות הייאוש עדיין נטועה תקווה, וקיימים עיגולי הצלה וחבלי אחיזה.
לא אכנס לדיון מהי מוסיקה יהודית. אבל אני נותן ללב לנצח את הניתוח הרציונלי. השיר הזה המעוטר בצלילים אקוסטים של מזרח ומערב מכיל תמצית של מוזיקה יהודית היונקת מהמורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית. עובדיה חממה מצליח להעניק לשיר הנחמה הזה עומק ליטורגי וגם פופי בעיבוד מרטיט, ובמיוחד האילתור בקאנון של אמיר אלייב, שהוא כשלעצמו עגול הצלה, חבל לאחוז בו.
עובדיה חממה חבל הצלה
גַּם כֹּל הַנְּשָׁמוֹת הַנִּרְאוֹת כִּטְבוּעוֹת/ בְּמַעֲמַקֵּי תְּהוֹם גַּלֵּי יָם זוֹעֵף
גַּם כָּל הַנְּשָׁמוֹת, כָּל הַנְּשָׁמוֹת/ הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת בְּאַיִן נִדָּח
הִנָּן שׁוֹאֲפוֹת וְהוֹלְכוֹת/ שׂוֹחוֹת וְזוֹרְמוֹת צוֹעֲקוֹת
מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם לְגִבּוֹרֵי כֹּחַ/ לְכָל צַדִּיקֵי הָעוֹלָם
לָבוֹא לְעֶזְרָתָם לִזְרֹק לָהֶם/ עִגּוּלֵי הַצָּלָה, חֶבֶל לֶאֱחֹז