עוז זהבי משתמש בפסוקים מתוך ספר ישעיהו כדי לשטוח את הנרטיב שלו על רקע המצב המחורבן במקומותינו הגובל בהשמדה עצמית של העם היושב בציון.
השיר פותח בקריאה פואטית לעם ישראל (או לציון/ירושלים) לקום מתרדמה, מחורבן, מהשפלה – ולהאיר. – “אורי” – לא רק להאיר, אלא “האירי”, הראי את אורך לעולם. האור שלך (אור פנימי, אור של גאולה, של צדק, של תקווה) צריך להגיע. העולם כולו שרוי בחושך המייצג בלבול, רוע, חוסר צדק, גלות, אטימות, חוסר הבנה, סבל. בניגוד לשאר העולם השרוי באפלה, עלייך – עם ישראל, ירושלים,, ציון – יזרח אור. העולם יבחין שנוכחות אלוהית שורה עלייך. זו הבטחה לגאולה, לשיבה, להדר.
הפסוקים מציירים תמונה נבואית של גאולה ואור בתוך עולם של חושך ובלבול. ירושלים/עם ישראל מתבקש/ת לקום ולהתעורר, משום שעידן חדש של אור וגילוי אלוהי מגיע. הניגוד בין החושך, שמכסה את שאר האומות לבין האור האלוהי, שזוהר על ישראל, מבליט את התפקיד הייחודי שנועד לו.
הנבואה האופטימית של ישעיהו כקריאת אור ותקווה, מול המציאות הנוכחית בישראל ב-2025! שיאי “ההיפוך המוחלט”. הנבואה מתארת את החושך כמשהו שמכסה את שאר העולם – לא את ישראל, אבל בפועל, רבים חשים חשכה דווקא בתוך ישראל העכשווית. זוהי תחושת הפקרות וחוסר אמון במנהיגות, שבוגדת באמון שניתן למערכת הביטחון והמדינה. זהו פיצול פנימי – החברה הישראלית מפולגת בצורה חריפה: דתיים וחילונים, שמאל וימין, מזרחים ואשכנזים, יהודים וערבים, פריפריה ומרכז. אין אחדות סביב חזון משותף. עוז זהבי עוסק בכל אלה. בכל הניגודים שמקצינים את החיים כאן. חבל שלא הכניס – דמוקרטיה/ליברליזם מול דיקטטורה.
במקום לקום, רבים חשים שוקעים, במקום לקום עם אור פנימי – רבים בישראל חשים עייפות, ציניות. דור צעיר שלם תוהה מה העתיד שלו – האם להישאר בארץ? האם עוד יש פה “חלום ציוני”? יש תחושת שבר ערכי – האם עדיין יש לנו מוסר, חזון, צדק חברתי? שום משיח לא מגיע, עם חסר משיחים.
אכן, המציאות של 2025 בישראל יכולה להיתפס כהיפך הגמור מנבואת ישעיהו, ככאוס אחד גדול.  במקום אור – חושך; במקום תקווה – חרדה, במקום השראה – שבר, במקום אחדות – קרע. עם זאת, נבואות אינן תיאור של מצב קיים – אלא קריאה מוסרית ורוחנית לְמה שיכול להיות. הן מראות לנו לאן אנחנו אמורים ללכת, אולי דווקא כדי שנוכל להיווכח עד כמה התרחקנו, ולשאוף לתיקון – "אז בואו נראה לעולם מה זה אור לגויים"
עוז זהבי עטף את הטקסט בשילוב של רגאיי-דאב והיפ הופ בהשראת אומני הרגאיי של קינגסטון ג׳מייקה, אשר דיברו אל עמם ועל מציאות חייהם. הסאונדים האלה והעברית משתלבים מצוין עם קולו הייחודי, ומעניקים למילים דרייב אפקטיבי ולאמירה עוצמה.
משירי החובה של התקופה הזו.

עוז זהבי קומי אורי הפקה: ״כפרע״ בימוי – עוז זהבי צלם – איתי גרוס

קומי אורי ובא אורך
וכבוד השם עלייך זרח
כי הנה החושך יכסה ארץ
וערפל לאומים
ועלייך יזרח השם
וכבודו עלייך יראה
כי כי כי אם ככה תשיר בבר מצווה שלך
כל האורחים יברחו מבית הכנסת
ייקנו בבית בברלין עם עודף למרפסת
וככה מרחוק יראו איך מדינה עצמה לועסת
איך זורקים עוד אמא מהכנסת
איך הנשמה יוצאת בכל שבת שנכנסת
הרי כתוב קומי אורי ובא אורך
לא כתוב תעשי מה שבזין שלך תתנהגי כמו שייח
מה יש אכלת יותר מדי חומוס וקשה לך להתהפך?
את לא סגורה אם את רוצה
להתאשכנז או להתמזרח?
הגיע הזמן להחליט על הזהות שלך
מה בא לך בשבת דגים חריפים או קרפל׳ך
מערת המכפלה או פיקוק בקרליבך
נרקוד נשכח או לעולם לא נסלח
ציר פילדלפי או תינוק ג׳ינג׳י רך
השמש תשקע או תזרח
מחכים למשיח חושבים שזה טראמפ
רגע אחרי זה עושים פוטו דאמפ
על הפעם הזאת ביוון עם החוף הזוהר
בזמן שהכאב של כולנו רק מתגבר
יאללה הגיע הזמן לסיים
אתם יודעים הייתי רוצה לראות שוב את בגין נואם
לוחמים אחים יהודים
וגם איזה שני מיליון ערבים
אז בואו נראה לעולם מה זה אור לגויים
קומי אורי ובא אורך
וכבוד השם עלייך זרח
כי הנה החושך יכסה ארץ
הערפל לאומי
ועלייך יזרח השם
וכבודו עלייך יראה

עוז זהבי פייסבוק