אחרי ארבעה שירים של לב שבור ודואב, הגיע אחד משועשע לריקודי מעגל – "שדות של תירוצים". 17 השירים באלבומו החדש של עומר אדם אינם ערוכים באיזון הקלאסי טיפוסי לז'אנר הפופ הים-תיכוני של אחד עצוב שני שמח. עומר אדם יותר מתייפח מאשר שמח. יש לו הרבה מה לספר על לב שבור של אוהב מאשר על לב אוהב מתרונן. עדיפות תינתן לשירים שיש בהם אוהב נבגד, מתגעגע, נכזב. מלודרמה שטופת דמעות מנצחת את הילולת החפלה.
עומר אדם קונה שירים בסיטונות. יש לו יצרנים מיומנים שעובדים לפי הזמנה. אבי אוחיון ואסף צרויה מתמחים בעומר אדם, מפעל להיטים של קול העולה על גדותיו מרוב רגש. משרבטים ומתפייטים בשביל לייצר עוד מוצרים בשבילו.
אחרי כל השנים "הפכת אותי לאדם טוב יותר" ו"ממך למדתי איך לקום וגם לסלוח" וגם "הבנתי שצריך להקשיב לא רק לשמוע". מתאים לבחור צעיר? – ממש לא.
כמו בטקסטים רבים המסווגים בז'אנר הים תיכוני, הגבר מקונן בקיצוניות של שחור לבן: לפני שפגש אותה הוא היה אפס מכל בחינה. נכה רוח. העזר שכנגדו לימדה אותו הכל מא' ועד ת'. הקימה אותו מאשפתות. היא ניצחה הכל, ועכשיו – הוא אוהב אותה יותר. אני לא מאמין שעומר אדם מאמין בטקסטים האלה.
המוסיקה מנסה לכסות על ערוות הטקסט. עיבוד אקוסטי מעודן לגיטרה, מינימליסטי למהדרין כולל מעברון קלידים יפה. סלסול נשמה נשלט היטב בטונים, חלוקת אנרגיות מצוינת. ועדיין – התחושה שאדם ממשיך להתמסר לשירי רגש נשפכים, משפטי אהבה שדופים, שחוקים וחבוטים.
ושוב האוהב המיוסר מקונן שהאהובה תחזור אליו – "מלקט זכרונות זה כל מה שנשאר", שר עומר אדם, ומשאריר לגיטרות המערביות ולצלילי מזרח מסולסלים לעשות את העבודה (השיר "עוד מחכה")
פה ושם אתה נתקל בשירים יותר אמינים: "בדיוק כמוני" הוא שיר על אוהב שמתפוצץ מהעובדה, שהיא משחקת על תקן חברה שלו – "זה אבסורד שאת ממש כמוני", ומקונן מתי יגמרו המשחקים האלה, והיא תחשוף אהבתה אליו. "אין בי כוח" – שיר נוגה בעל מבנה מלודי יפה על נבגד שמדמיין אותה בחושך עם מישהו אחר, מתקשה לקבל אותה בחזרה.
המשרבט לקח מיגאל בשן את "אם תזכרי אותי סיון" בשיר "שדות של תירוצים" והמתפייט יצר משחק לשון – "לשכר את השקרים", עוד שיר על אוהב שמבקש ממנה לסלוח. עומר אדם ילך גם על שורה סתמית כמו – "אומרים שבעוד שנתיים כל הלחנים יגמרו ולא יהיה לי מה לשיר לך" (למה "בעוד שנתיים"?) כדי להגיע למסקנה בנלית שהכל חולף והחיים נגמרים. (השיר "בסוף הכל חולף")
עומר אדם אינו בורר. לוקח כל מה שנותנים. העיקר שהמנגינה תשרת את המבע האמוציונאלי ואת הקול המסתלסל. המעבד הוא יאפר גם שירים קטנים ובינונים בשכבות צלילים שיסתירו את המגרעות. לדוגמא: קולות של שירה תימנית בשיר "אליך שר", דאנס EDM, רווי אפקטים, על מאוהב שאינו מוכן לוותר עליה. למה שירה תימנית? זה נשמע סתמי, מנותק מהקונטקסט של השיר, אסף צרויה מנסה לא לשעמם את עצמו, אז הוא מוסיף תבלינים בנוסח תימן. כנ"ל ההיפ הופ בפתיחת "אף אחד לא יושב פה", שיר דאנס מלהיב.
פוליטיקה הולכת עם סקס? שם השיר ("פוליטיקה סקס") עורר סקרנות. האם עומר אדם נוגע בקשר בין פוליטיקה וסקס? ממש לא. צמד המילים משני לחלוטין. עיקר השיר הוא אכזבתו של אוהב שבור ומתגעגע. גם כאן עומר אדם מקונן בטון מתבכיין. מוכר וחביב.איך צמד המילים בכל זאת השתרבב לכאן? מדברים "רק על פוליטיקה וסקס", אבל לא על המשבר האישי שלי או: במצבי – מה מעניין אותי "פוליטיקה וסקס". הקשר בין פוליטיקה וסקס כלל אינו מובהר בשיר. למה לא "מדברים רק על פוליטיקה ושחיתות"? זה משהו לא פחות "כבד" בעולם הזה.
המוסיקה החל מצלילי הפסנתר בפתיחה היא סולם נוגה- מלנכולי, חובר לשירתו התחושתית של אדם, שמטפס ומטפס בסולם הרגש כדי להביע את "מתגעגע מיליון" בסולם אחד עד עשר. הוא טוב בסלסולי כאב לב. שיר נהדר לאוהבים מתגעגעים. חוץ מזה – עזבו אתכם מפוליטיקה וסקס. זה לא השיר הזה.
ב"סיפור ישן" נתפרה חליפה לדואט – עומר אדם – לירן דנינו. שני הזמרים שרים מכתב בגוף ראשון לאהובה נחשקת "מעבר לים". כל קלישאה אפשרית. "כתבנו את שמנו בדם". "חץ בלב פוגע", "הלב נשרף". כששני הגברים האלה, בעלי הקולות היפים, עסוקים ברגשנות על גבול ההתייפחות, מד הרגש שלי יורד מטה. בתחילת השיר הרגשנות עדיין בגבולות הנורמלי, אבל מרגע שעומר אדם מצטרף לדנינו, טבעתי בים הרגש. הנפש העצובה עולה על לא גדותיה ועל היכולת שלי לעמוד בעומס אמוציונאלי מפוברק.לא עבד עלי, כולל הניואנס התזמורתי הערבי בעיבוד לקראת סיום. שני מסלסלים בדם, בדואט שנשמע כמו ניסיון לייצר עוצמה רגשנית טורבו בכוח.
עומר אדם הוא אולי הזמר המושקע ביותר בז'אנר הים תיכוני, כותבים/משרבטים לו שירים בשפע, עמלים על מנגינות קליטות ועיבודים עשירים ומהוקצעים לקולו האמוציונאלי המיוחד. הקול אינו חזות הכל. בכל מה שקשור לאותנטיות, עומר אדם נשאר לרוב מוציא לפועל בלבד.
שירים: אחרי כל השנים, סופר עוד יום, מביט מהצד, בדיוק כמוני, שדות של תירוצים, תענה לה, לשכר את השקרים, סיפור ישן עם לירן דנינו, אף אחד לא יושב פה, רק את יודעת, אין בי כח, Tell Me, בסוף הכל חולף, אלייך שר, פוליטיקה וסקס, עוד מחכה, אם תגידי לי לא
