מהות אהבתם? הם "למדו ביחד לשתוק".  השתיקה שווה לעיתים זהב, וכשאתה קורא את הטקסט, אתה משתכנע שללא מילים – אהבתם היתה נראית/ נשמעת הרבה יותר משכנעת.
סיפקו לעידן בקשי שיר אהבה. זוג אוהבים על ספסל מול הים מובילים לשיר שנראה כמו צילום קיטש הכי נדוש – "תמונה ששווה אלפי מילים" – קלישאה על קלישאה, ו"הלב מתקתק כמו שעון" – עוד קלישאה. יצרני מוסיקה המכונה "מזרחית" עובדים כרגיל לפי הזמנה ודרישה. כאן זו תמונת אוהבים שטחית מוגשת הכי אינסטנט וקונפקציה.  מוכרים שירים כאלה לזמרים בעלי קול טוב, אבל חסרי עמוד שדרה אומנותי. הם קונים, כי הכותבים הם שמות חזקים בז'אנר. העובדה שהסחורה לא תציב אותם במקום ייחודי – אינה מטרידה אותם. העיקר שהמילים והלחן יתאימו לסלסול המעודן.
עידן בקשי הוא קול שראוי לחשיפה, השיר תואם את קולו הענוג, אבל הוא לא ייחשף בגדול, כי בז'אנר יש  עשרות זמרים מעולים שמסלסלים נהדר את ליבם, אבל לא מצליחים לבדל את עצמם בגלל החומרים שמספקים להם. השיר הזה לא יייחד את בקשי, כי הוא אוסף של משפטים המנסים לייצר תמונת נוף לא אמינה של זוג אוהבים על כל הטרמינולוגיה הכי שחוקה. המנגינה יפה, חושפת את קווי המתאר הקוליים של בקשי, אבל בגדול – זה שיר אהבה כל כך לא ייחודי, שהוא מקטין את הזמר.
*** הקליפ הוא המשך תמונת הקיטש שמצטיירת בשיר – סתמי, חסר תוכן, והנערה שמצטלמת בו נראית אם לא מדוכאת – מחוקה.

ערב בחוץ/ בעולם שממשיך רק לרוץ/ שנינו יושבים על ספסל ישן מול הים והאופק מתוק
איך שוב בסוף הגלים מתאחדים/ על החוף/ רגע קטן ששווה לתפוס ככה סתם את הרגש/ לשטוף
שפתיים ברוך שוב נושקות לצוואר / צמרמורת קלה זה מרגיש לך מוכר/ לבד על אותו ספסל איך אני מאושר
ואיך את יפה לי היום/ הפסקתי לשאול מה נכון/ ישבנו שעות בלי לומר דבר ככה סתם לילה חם
איך למדנו ביחד לשתוק/ ואת יפה לי היום/ הלב מתקתק כמו שעון
תמונה ששווה כמו אלפי מילים/ ככה סתם מול הים/ על ספסל אחד זוג אוהבים
לילה ירד על ספסל שנשאר לו לבד/ והחושך צבע את הים שחור/ יש בי אור בכל יום בך לבחור
שפתיים ברוך שוב נושקות לצוואר / צמרמורת קלה זה מרגיש לך מוכר/ לבד על אותו ספסל איך אני מאושר