היינו צריכים קורונה בשביל ששיר כזה יוולד? תקשיבו למילים ולמוזיקה. כיוון שיש אלוהים בשיר, התשובה הופכת ליותר ממשמעותית. השמיים יפתחו כדי שנבין משמעויות שלא הבנו בטרם – "נבין שאין שום משמעות למרדף", "מילים יחזרו להשפיע", "דברים ששכחנו, הם עוד ישובו לפעום רק בקצב חדש".
הציניקן יאמר: אשרי המאמין, עידן עמדי מאמין, שיהיה אף יותר טוב. הוא מחבר את החסר עם המלא. הוא מאמין שהכוס תתמלא כי "'יש אלוהים גדול שומר עליך ועלי'. מה חלקו של אלוהים בכל ההתרחשות הזו? על כך עמדי אינו משיב. זה גדול עליו, למעשה גדול על כולם. מה שנותר הוא לשיר תקווה בעתיד טוב, בעולם טוב יותר.
לפי המנגינה, הטון הרחום והחנון, הכוונה הטהורה, העיבוד האקוסטי מלטף האוזן, אי אפשר שלא להאמין לעידן עמדי. השירה והדיבור מסוגננים בסגנונו המיוחד והייחודי. זה הוא ולא אחר. תוגתו הנוגעת. הצליל המינורי החם, הקול התחושתי המסולסל המאופק. יש קולות שלוקחים אותי בשבי גם אם הם מנותבים לנתיבי מיינסטרים מסומנים היטב. קולו של עמדי הוא כזה.
בקרוב יפתחו השמיים,/ גם ביתנו יואר מן הסתם/ ונרקוד בסלון יחפים ,
נקיים מהחושך שביקר בעולם/ בקרוב שוב נרוץ אל המים, כמו ילדים,
בלי פחד, בלי חם או קר/ וניצוץ יתגנב לעינייך/ יעיד שחזרנו, למה שהיה.
בקרוב את תרימי ידיים/ זה לא אומר שנכנעת/ את סוף סוף חופשיה,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי/ 'יש אלוהים גדול שומר עלינו משם׳
הדברים ששכחנו/ הם עוד ישובו לפעום, רק בקצב חדש,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי/ 'יש אלוהים גדול שומר עליך ועלי.'
בקרוב יתגלה קו רקיע/ בצבעים של כתום ולבן,
וכשהשמש תציץ ותופיע,/ נצלם את הרגע בעינינו בלבד
ואולי גם נחזור לעצמנו/ נבין שאין שום משמעות למרדף,
ומילים יחזרו להשפיע,/ כמו שהשפיעו תמיד, לפני שליבנו נרדם.
בקרוב את תרימי ידיים/ זה לא אומר שנכנעת/ את סוף סוף חופשיה,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי/ 'יש אלוהים גדול שומר עלינו משם'
הדברים ששכחנו/ הם עוד ישובו לפעום, רק בקצב חדש/ כמו בפעם ההיא שאמרת לי,
'יש אלוהים גדול שומר עליך ועלי.'
