אנחנו יוצאים למסע בזרם תודעתו של עידן עמדי – מתוך פרספקטיבה והתפקחות רציונלית, מה שהיה, מה שיש, מה שהוא רוצה שיהיה. העמדת עבר מול הווה, ניסיון להיאחז בטוב שביחסים בינו ובינה, לאחר שהם הסתיימו, וגם הבנה שחזרה לאותה תחנה – לא אפשרית, כמעט כמו הציפיה לביאת המשיח. "מפה לשם" הוא ביטוי ל – איך שלא נסתכל על הדברים, החיים בנויים על ציפיות גדולות ומציאות מאכזבת. גם אם רצית לחזור לתמונות מאושרות בשדה פתוח, כששערה מתבדר ברוח,  משבר אמון שנוצר בהמשך, ניפץ את התקווה.
עידן עמדי אכן יוצא במהלך המלודי קצבי לנסיעה בתוך פקקים, נותן למחשבות לרוץ, שר אותן בפיקחון אך גם בכאב. הסרטון המצורף אכן מוביל נסיעה של מראות בין הופעות, הפגנות, ארועים הסטוריים וקרבות. המוסיקה אינה יורדת לשביל אישי אלא עולה מתבייתת על תדר הרדיו המתיידד, כאילו הזמר מבקש לצרף אליו שירת רבים שמתעצמת ב"אנחנו מנצחים", אבל אז, לקראת סיום מגיע במפתיע משפט בדיבור ישיר (מיכה שטרית?) שאומר: "ואיך נדע לחזור/ אם לא רואים את הדרך/ איך מתעקשים על האמת/ אם מכורים לשקר/ אני חושב עלייך/ הלוואי תגיעי גם", שמפקיע את השיר מהאוירה ההמנונית שלו ומחזיר לחלקה אינטימית אישית. מוסיקלית, נדמה כאילו עמדי לא היה סגור על עצמו, ולכן הכניס לסיום את המשפט הנ"ל. גם כך, השיר נשאר בחלקתו המוכרת של עמדי – הטון המרוכך, המפויס והמתגעגע בשירים על יחסים בינו ובינה, שמעלים אותו שוב על מסלול אמצע דרך של זרימה נוגה  יותר משככת כאבים מאשר כואבת.

בימוי קליפ – עידן עמדי, אביב לוסקי תסריט: עידן עמדי

מפה לשם/ הכל הלך אחרת/ אני מריץ אחורה / חוזר לראש הסרט,
מחפש לי רגע/ לשים עליו ת׳יד.
מפה לשם/ יש פקקים ממילא/ דגלים של המשיח,/ אומרים שהוא בדרך,
אני חושב עלייך,/ הלוואי תגיעי גם.
מפה לשם/ עכשיו אני פיכח/ מפה לשם,/ הלב נרגע, כמעט שוכח,
מפה לשם/ אני זוכר כמה מילים/ מפה לשם/ בלי שנבחין חלפו שנתיים,
מפה לשם/ קיימת ציפייה עדיין/ מפה לשם/ אני זוכר כמה מילים,
ושדה פתוח, את ברוח/ בדמיון שלי אנחנו מנצחים.
מפה לשם/ הכל חוזר אלינו,/ כל מה שנשבר סביב,
אני מוצא אצלנו/ בטוב שלא אמרנו/ ברע שנאמר.
ואיך נדע לחזור/ אם לא רואים את הדרך,
איך מתעקשים על האמת'/ אם מכורים לשקר/ אני חושב עלייך,
הלוואי תגיעי גם.
מפה לשם/ עכשיו אני פיכח/ מפה לשם/ הלב נרגע, כמעט שוכח,
מפה לשם/ אני זוכר כמה מילים/ מפה לשם/ בלי שנבחין חלפו שנתיים,
מפה לשם/ קיימת ציפייה עדיין/ מפה לשם/ אני זוכר כמה מילים,
ושדה פתוח, את ברוח/ בדמיון שלי אנחנו מנצחים.
מפה לשם הם מחפשים יורש למלך/ מפה לשם,/ הכל תלוש, הכל בערך,
מפה לשם/ אני זוכר אותך איתי/ בשדה פתוח, את ברוח
בדמיון שלי אנחנו מנצחים.