יהודית רביץ

עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית

יהודית רביץ

היכל התרבות ת"א
4/5

צהרי שישי. אנחנו בבכורה של הבכורה. ההופעה תוכננה למוצ"ש (18.4). כשפעמוני הביקוש צלצלו סולד אאוט, פתחו קופה ליום שלפני (17.4), כלומר ההופעה בשישי הפכה להופעה הראשונה. לפי הסטנדינג אוביישן – כל הכרטיסים יחטפו גם להופעה שלישית של יהודית רביץ והפילהרמונית.
אצלי זו כבר פעם שנייה. לפני חמש עשרה שנה, מאי 2000, התרחש המפגש, גם אז בניצוחו של אילן מוכיח. באנו להתרפק על השידוך המחודש.
גם אז פתחה רביץ ב"עשה שיהיה לי קל", עברה ל"מילה טובה" והמשיכה ל"מי שאינו מאמין". כמעט כל השירים חזרו.
מילה או שתיים בין השירים. ("אני מתרגשת כל פעם מחדש, ניסיון החיים לא מלמד אותי שום דבר"). תזמורת פילהרמונית דורשת בכ"ז משמעת, גם כשהקהל בהיכל בג'ינס של שישי אחה"צ. אין מקום וזמן ל"דברי קישור". מרגע שהמאסטרו תפס פיקוד – רצים. הצלילים מדברים. הקהל מזהה בקלות כל פתיח.
האם כל שיר ראוי להתעטף ברב-צליליות הסימפונית הזו? הייתי מוותר על העיבוד ל"לקחת את ידי בידך". השיר הזה לא ממש שב לחיים בזכות התזמור. "למי שאינו מאמין","ברנדי וג'יטאן" – שידוכים מוצלחים. צליל עשיר שמתיידד. כאן התזמורת מצליחה להטעין את השירים ברבדים מוסיקליים משדרגים. לה"הגננים היום עצובים" נתפר תזמור עשיר, שהעניק לשיר נפח מעט דרמטי-בומבסטי, אבל השיר קצת ברח לי. הייתי חוזר לגרסה מצומקת יותר. ב"באה מאהבה", לעומתו, התזמור הדרמטי הרים את רביץ  גבוה מאוד.
הקהל התלהב לקבל הלהיטים הישנים והמוכרים. הייתם צריכים לשמוע את מחיאות הכפיים והצהלות, כשהיא שרה "מישהו" ו"סליחות", קלפים שממשיכים לנצח מאז שנולדו, טבועים כחותם בתעודת הזהות האומנותית שלה.
שיאי הההופעה כצפוי: "שבתות וחגים" (רוטבליט-רביץ) ו"וידוי" (פן-ארגוב), שני שירים, שבמרכזם האישה כקרבן של אהבתה. את שני השירים יהודית רביץ לקחה אל מחוזותיה המאוד דרמטיים, ובתזמור של הפילהרמונית קיבלו השירים ממדים קלאסיים, שהעצימו אותם.
גידי גוב, שהצטרף לשני דואטים – "אין עוד יום" ו"סמבה בשניים", ונשאר עם התזמורת לשני סולואים, היה חלק מאווירית צהרי שישי תל-אביבית נעימה, נוסטלגית, מחויכת, חמה.
אין יהודית  רביץ "ישנה" ויהודית "חדשה". ישנה יהודית רביץ אחת. השירים שהיא שרה בהופעה לא התנתקו ממנה. שירים מבציר טוב, שחיים איתה גם ללא משקעי נוסטלגיה דביקים, אחדים – טעמם רק משתבח, והפילהרמונית העניקה להם, לעיתים, נדבך קלאסי יפה.

שירים: פתיחה תזמורתית, עשה שיהיה לי קל, מילה טובה, לקחת את ידי בידך, למי שאינו  מאמין, הגננים היום עצובים, אהבה יומיומית, בך לא נוגע, ברנדי וג'יטאן (פנטסיה), באה מאהבה, מישהו, שבתות וחגים, אין עוד יום – עם גידי גוב, שלוש בלילה בעיר – גידי גוב, כלים שלובים – גידי גוב, סמבה בשניים – עם גידי גוב, וידוי, הילדה הכי  יפה בגן, סוף לסיפור הדרן: סליחות, געגוע.

עיבודים וניצוח: אילן מוכיח.

ריתם סקשן: ערן ויץ – גיטרה, ז'אן פול זימבריס – כלי הקשה, צור בן זאב – בס

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: "באה מאהבה" 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן