עמית שאולי, זוכת העונה הרביעית של דה וויס, מתייחסת לדינמיקה שקיימת בתלות שבזוגיות. היא מייצרת לעיתים קרובות חנק וסגירות, שמובילים לרצון להשתחרר: "כשאין לאן לעוף/ אז חשבתי לעזוב את הכלוב", שרה שאולי בטון נוגה מדוכדך. הקצב האלקטרוני בהמשך השיר מכניס אלמנט של מוסיקת דאנס, שמבטא נכון את תחושת השחרור. השילוב בין דאון טמפו לאפ טמפו נשמע קוהרנטי. גם תנודות המנעד בקולה הן סייסמוגרף שרושם שינויים של מצבי רוח ביחס לתלות שביניהם. מבחינה זו – נעשתה כאן עבודת הפקת פופ מהוקצעת שמרימה את השיר, שהוא כשלעצמו אינו כליל השלמות. הקליפ בעייתי: הוא מקצין את הסיפור לדימוי אפל מחדר המתים. ההקצנה היא אלמנט שכיח בתעשיית קליפי הפופ, אלא שכאן הלכו רחוק מדי בממד מתחום סרטי האימים.
עמית שאולי לתפוס אותי במאי: לירן סגל שחקן: אלמוג מלקוב
אני כותבת לך מכתבים/ שאף פעם לא תקרא/ אני ציפור שצריכה שמיים/ אבל יש פה רק תיקרה
ובין ארבע קירות/ מה כבר יכול לקרות/ כשאין לאן לעוף/ אז חשבתי לעזוב את הכלוב
וכשאקום/ פתאום תרצה להיות איתי/ אצא לרוץ/ אתה תרצה לתפוס אותי
לסחוף אותי איתך/ אותי איתך/ שוב אותי איתך/ אל תוך האצא לרוץ
אתה תרצה לתפוס אותי/ לסחוף אותי איתך/ אותי איתך/ שוב אותי איתך/ אל תוך הלילה
