היכונו להפצצה. 13 באוגוסט 2013, אצטדיון נוקיה. כמו מטאליקה ומגאדת' – יש לנו עסק עם הרכב שאחראי להתפתחות ההבי מטאל, שמגיע לכסח עם טונות של ט.נ.ט. יש שיגידו thrash metal, גם ראפ מטאל, יש שיוסיפו – הזעם שמאפיין את ה – hardcore punk, גיטרות אובססיביות ושירת מטאל רצחנית.
האנשים המקוריים האחראים לדבר האנתרקס (מושג המתייחס ל – מחלה קטלנית שבין מאפייניה זיהומים קשים בעור בריאות ובמערכת העיכול הנגרמת ע"י בקטריה רעילה שעקב השפעתה ההרסנית נמצאת בשימוש כנשק ביולוגי) בראשית דרכה לפני כשלושים שנה – הם הגיטריסטים סקוט איאן ודן שפיץ, זוג מטיל אימה, אבל בניגוד למטאליקה ולמגאדת' – חברי אנתרקס לקחו את עצמם פחות ברצינות והתייחסו למפגן המטאל בקורטוב של הומור.
אחרי האלבום הראשון Fistful of Metal, הצטרפו להרכב הזמר ג'ואי בלדונה Joey Belladonna ןנגן הבס פרנק בלו Frank Bello. בלדונה הצליח להעניק לאנתרקס ניואנס – שגיוון את צליליה מעבר לקלישאות המטאל, ובחמשת האלבומים הבאים, אנתרקס הפכה למובילה בז'אנר הספיד מטאל speed metal, תת ז'אנר של ההבי מטאל המתואר – מהיר מאוד, בועט ושורט. במהלך ה-80 וה-90 פיתחה הלהקה אקספרימנט בחבירה להיפ הופ האפרו אמריקאי, כשהיא משתפת פעולה בהופעות עם Public Enemy, "אויב הציבור", להקת הראפ הנודעת.
ג'ואי בלדונה עזב את ההרכב ב- 1992 האבל חזר רק כעבור 13 שנה ב- 2005. בספטמבר 2009 הודיע לארס אולריך, מלהקת מטאליקה כי הוא מתכוון לאגד את ארבעת הלהקות הגדולות – מטאליקה, מגדת', סלאייר ואנתרקס – ולצאת לסיבוב הופעות משותף.ב- 2011 חזרה הלהקה בהרכבה המקורי לאולפן להקלטת אלבום חדש – Worship Music.