האם האפשרות לנגן חצוצרה בלילה עדיפה על כתיבת שיר? האם הימנעות מנגינת חצוצרה בלילה נובעת רק מהתחשבות בשכנים? חזי לסקלי נותן תשובה אחת: כתיבת שיר היא ברירת מחדל. היא אינה מפעימה אותו, אחרי מה שנעשה לשיר ("הכה ונאנס"), אבל התוצאה הסופית היא שיר. האם נגינה בחצוצרה היתה עושה לו את זה? לא ברור. לסקלי  משחק ב"מחבואים" עם הקורא, בנסיון להאיר תחושות-מחשבות שחולפות אצלו. . תן למילים להשאיר אותך עם סימן שאלה מפרה.
דורי פרנס הלחין את השיר במסגרת פרויקט מוזיקלי בהפקת ערן ויץ – שכולו לחנים שלו (של פרנס) לשירים של  חזי לסקלי, משורר תל אביבי מוערך מאוד, שנפטר לפני 26 שנה. המוסיקה משדרת אירוניה דקה בביצועה של ענת מושקובסקי, שלוקחת את השיר לאזור בלדת הג'אז הרומנטית  הקלאסית במבנה, במנגינה, בהרמוניה, בביצוע.  השיר נשמע מהפתיחה סלואו מיושן לאורות מעומעמים בצליל נפלא של קלידים, גיטרה ותופים.
את האירוניה מצליחה מושקובסקי להשיג  בפרייזיג מדויק, בסקטינג (אלתור קולי בלי מילים), בהבעה אינטימית שיש בה גם מידה של תוגה, בסולו קלרינט (במקום חצוצרה) שהיא מבצעת בעצמה לקראת סיום השיר. למה קלרינט ולא חצוצרה? – כי זה מה שהיה לה בבית, מדווח הדף לעיתונות.
מדברים הרבה על הלגטימיציה שבהלחנת "שירי משוררים" שלא נוצרו להלחנה. השיר הזה הוא דוגמא לאינטרקציה מצוינת בין מוסיקה ומילים, מעורר תיאבון להגיע לשירים מולחנים אחרים של לסקלי.

לְנַגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי.
מוּטָב לִכְתֹּב
שִׁיר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
שִׁיר לֹא מֵעִיר אֶת הַשְּׁכֵנִים.
אֲפִלּוּ אֶת לִבִּי הוּא
אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָעִיר
הַשִּׁיר שֶׁהֻכָּה
וְנֶאֱנַס.