מי ראה יותר את היקום? מי הרוויח יותר מצורת/מצב  קיומו?  – העץ המקובע או המים הזורמים שממולו? נועם בנאי, הבן של מאיר בנאי, שחזר ממסעותיו בהודו ובנפאל, מנסה לעלות על נתיב מתפלסף.  המשל והנמשל. ממה אתה יוצא נשכר יותר –ממסעות (נסיעה, תנועה, זרימה) או מישיבת קבע במקום אחד? נדודים או שורשים?
מול המוסיקה שזורמת במקצב פאנקי קבוע, עומד הבית השני, המלודי שנותן תחושה של בית ושורשים. הקונטרסט בין קצב למלודיה מחדד את ההבדל בין הנהר שלא עוצר והעץ המקובע. ההגות הזו הייתה יכולה להסתיים בטון ובקצב שמובילים לאורך השיר, אבל נועם בנאי בחר לקראת סיום לעבור לטון גבוה, להישמע דרמטי יותר, מבטא את העניין האישי שיש לו בשאלה, שהתשובה עליה – "יש זמן יש זמן".
שיר בכורה לבנאי הצעיר – מעניין, מיוחד, גדל משמיעה לשמיעה ומעורר סקרנות  לשמוע שירים חדשים ממגירתו. שאלת התפוח והעץ? מי שמתעקש לחפש ימצא יותר מסימן דמיון אחד, אבל זו אינה הסיבה שיש לכוון זרקור אל נועם בנאי. הלחן, העיבוד וההפקה המוסיקלית מעניקים לו צבעי פופ-רוק-אתני יפים, במיוחד צליל הגיטרה האקספרסיבי בסיום.

עץ אלון מול השמיים / שורשיו מקובעים/ ומולו זורמים המים/ בנהרות בלי שורשים
מי מהם ראה יותר / הנהר שלא עוצר / או דווקא / עץ אלון על ראש גבעה / שמשקיף על הסביבה 
מי מהם ראה יותר
עץ אלון אמר בצער / גם אני רוצה לזרום / כמה כח יש במים / הם מגיעים לכל מקום
והמים בינתיים / התעייפו מהמסע / ורצו מעט לנוח / אך הזרם לא הירפה
מי מהם ראה יותר / הנהר שלא עוצר / או דווקא / עץ אלון על ראש גבעה / שמשקיף על הסביבה / מי מהם ראה יותר
יש זמן, זמן, יש זמן