עקיבא תורג'מן מקונן על חיי סחרחרה. על ריצת החיים במעגל סגור. על כך שההרגל חוסם. מבקש נואשות עצירה. תחושת האכזבה נעה על פס קול קצבי מהיר שממחיש את "מחול הטירוף". רק במשפט "רגע שלם ואתה לא תתפוס" מוריד עקיבא הילוך.
שיר של חיפוש עצמי שמעמיד סימני שאלה על מהות הרצון של הדובר. מה הוא באמת רוצה? האם עצירת הקרוסלה כשלעצמה היא התכלית? האם הרגע שיידום הוא כל העניין? מה באמת מציק? מה הקונפליקט הבוער בתוכו? על השאלות האלו עקיבא אינו משיב. עוצמת השירה כשלעצמה מעידה כי המצוקה הנפשית קיימת בתוכו, זועק אותה בעיבוד שמשדר את עוצמת הסערה המתחוללת.

אדם וטוב לו אדם ורע לו/ מתהפך וחוזר/ מכה שורש מנתק מתרחק
אדם רוצה לראות מעבר/ לדעת לחיות משהו אחר/ חוסמים חוסמים אותו קירות ההרגל/ פצע חשוף רץ במחול טירוף/ קרוסלה קרוסלה
שמישהו יעצור את זה / אף לרגע  אף לרגע/ פצע חשוף אין מנוח מהגוף/ קרוסלה קרוסלה / שמישהו יעצור את זה / אף לרגע קרוסלה
נולדתי מגעגוע לא ממומש/ נגזר עליי נגזר לרוץ מהר בין הטיפות להזהר להסתתר/ פצע חשוף רץ במחול טירוף/ קרוסלה קרוסלה/ שמישהו יעצור את זה אף לרגע אף לרגע/ פצע חשוף אין מנוח מהגוף/ קרוסלה קרוסלה / שמישהו יעצור את זה / אף לרגע קרוסלה/ רגע יבוא הכל יידום הכל יידום/ רגע שלם ואתה לא תתפוס