פאר טסי הופך לאט בבטחון למלך הדואטים של הז'אנר הים תיכוני. לאחרונה סקרתי ארבעה – עם עדן בן זקן, פבלו רוזנברג, מאור אדרי, ניר מנצור, במסגרת פרויקט "הפוך לשנינו", ועכשיו עם שרית אביטן. מה פשר הדואטים? כי טובים השניים מן האחד בז'אנר? ערך מוסף מקדם מכירות? מדוע זמרים אינם יכולים לנהל קריירה נטולת דואטים? לעצם העניין? שוב בלדת דמעות על משבר יחסים. הסיפור נפתח לא במה שהם מספרים על עצמם, אלא במה שאחרים "מספרים" עליהם – הולכי רכיל. למה? מה שמספרים לא נכון?  אלא שהרכילות היא רק קוריוז סתמי בשיר. בהמשך נכנסים לחדר האינטימי שלהם: הגבר מספר כי שכרו חדר "עם אמבטיה וסלון" (מה זה  חשוב?), וכש"סיימו" הדליקו סיגריה והמילים כמו עשן עפו ברוח… לא ברור על מה היו המילים. למה עפו? האם כעסה?
מה שברור יותר: היא ראתה שהבחור שלה שולח הודעה, וכי ממש לידה הוא מפלרטט עם אחת אחרת. איך איך הוא עושה לה את זה? סיבה טובה לשרית אביטן לסלסל בטון מתבכיין – הבטחת… אבל שכחת. בקליפ היא שרה מול הראי. הוא נשאר בסלון ושותה,  מותח קול כדי לשכנע אותה כמה בא לו עליה, אלא שהוא בכל זאת מפוצל "טוב ורע לו איתה", ובכלל יש לו בעיות הבנאדם "מפחד מעצמו".
הבנתם את זה? לא נורא. יש לי תחושה שהטלנובלות מתחילות לגלוש בקטן לז'אנר. בדואטים של זמר זמרת – זה עובד. קחו קולות טובים, מנגינה מבאסת, סיפור על בחור מטורלל ומתפרפר ובחורה כלואה ביגון אהבתה – ויש לכם מלודרמת אופרת סבון  בסגנון ים תיכוני נפוץ כולל העיבוד התואם. האם זה אותנטי? מי שמחפש אותנטיות בטלנובלות עממיות רוויות דמעות תנין – לשווא יחפש. אני אומר לשני הזמרים: די עם זה. תתחילו להתקדם. 

מספרים עלינו שאיבדנו תצפון, / ואומרים עלינו כשכולם הולכים לישון
הם ערים בלילה אין בזה שום הגיון / וביום הם שוב חוזרים לנוח.
סוף נובמבר עם הגשם הראשון/ שכרנו חדר יש אמבטיה וסלון
כשסיימנו, מדליק סיגריה בחלון / והמילים כמו העשן עפות ברוח.

נשארת במיטה 3 בלילה / שלחת הודעה, עם מי דיברת?
הבטחת לי אותך ולא קיימת / כמה ימים עברו ואת הכל אתה שכחת.

ואך כמה בא לי אותך / לא מצליח כלכך
הניגון הזה חוזר כמעט כל לילה / בך, כי הכל מסובך
טוב ורע לי איתך
אם אתה איתי תראה לי שנשארת
והאמת אני אחד שמפחד קצת מעצמו / וכנראה כשיעלה הבוקר לא תהי עוד פה
את תארזי את הבגדים, אני אצא מהכלים

ואז בלילה, תגידי לי לבוא./ כי את נשארת