דון מקלין

אלבום מחווה לאייבי נתן ולקול השלום

קול השלום The Voice Of Peace

דיסק 1, פונוקול
4/5

תשאלו עם מה מזוהה אייבי נתן יותר – עם השלום או עם תחנת קול השלום? האלבום הזה מנסה לתפוס את שתי הציפורים. גם להעניק מקבץ נוסטלגי של כל מה שמזכיר את הספינה ששידרה ממימי הים התיכון, וגם לספר את (בדיסק 2)  את סיפורו של המסעדן, הטייס, הספן, שחריגותו יוצאת הדופן בימים שבין תחילת השבעים ל-1993 הייתה סיפור נדיר ששווה סרט.

דיסק ראשון – מוסיקה וג'ינגלים. ריגושי הנוסטלגיה מגיעים כבר על ה- שילוב הג'ינגלים בהחלט מעורר את בלוטות הגעגועים. למשל החיבור ל-Twilight Time  של הפלטרס Ici La Voix De La Paix. בג'ינגל  And Now The Voice of Peace Present Twilight Time.

אוסף השירים מעיד נדמה לי יותר על טעמו הדי שמרני בבחירת ה"סמלים המוסיקליים" של תחנת השלום. מכל מקום לא הכל זה פופ מסוכר. יש כאן קלסיקות שקשה מאוד להתווכח איתן. למשל – "אמרסון לייק ופלמר" – C'est La Vie.

לא יודע איך להגדיר את התמהיל המוסיקלי של אייבי ותחנת השלום. הסלט הזה מראה, שהפלייליסטים שלו היו סלט די מקרי של פולק, פופ, רוק. בעיקר שירים שהמנגינה בהם דומיננטית.

מה הקשר של השירים האלה לשלום? מקרי בהחלט. בדיסק השני – נשאל אייבי את השאלה הזו על-ידי מאזין, שלא הכי הבין את הקשר בין המוסיקה המשודרת לסיפור שלו. גם לאייבי לא הייתה תשובה ברורה. נדמה לי שאת הפלייליסט הזה הוא היה משמיע גם בלי קשר לשלום. אלה היו השירים שאייבי אהב, בעיקר פופ רוומנטי מכל סוג. לא רוק כבד. לא רוק מורכב מדי.  בואו ניקח כמה דוגמאות לטעם האייבי נתני.

אנדי ויליאמס – Where Do I Begin מ-1972 הוא אחד השמאלצים הגדולים של המאה הקודמת, מתוך הסרט "סיפור אהבה".

אלביס פרסלי – It's Now Or Never    אחד הלהיטים הגדולים של המלך מ-1960. זה לא רוק. זה פופ, שיר אהבה מושר ברגש מופלא, ואלביס במיטבו, יורד ועולה בקול. מי יזכור את צמד הכותבים של השיר הגאוני הזה – (Schroeder-Gold)   נ.ב.  השיר הזה שהוקלט אחרי שאלביס השתחרר מהצבא, הוסיף למחנה מעריציו מיליוני מאזינים בוגרים, מאותם שבחרו בו גם אחרי "האם את בודדה הלילה".

הארי נילסון – Everybody's Talkin'  השיר יצא ב-1968, זה שיר פולק במהותו (שכתב זמר הפולק פרד נייל) מזוהה גם עם קולו הגבוה של הארי נילסון וגם כשיר הנושא של Midnight Cowboy (עם דסטין הופמן וג'ון ווייט) נילסון זכה באוסקר על הביצוע הטוב ביותר בזכות השיר הזה.

אל סטיוארט – On The Border  (1976) הזמר של "שנת החתול" באחד משירי הפולק הקלאסיים של השבעים בעיבוד אקוסטי נפלא עם אלמנטים של פלמנקו, טקסט מקסים, קול דק ותחושתי.

ג'אסטין הייוורד – Forever Autumn  (1978) ג'אסטין הייוורד   Justin Hayward ייזכר לטוב כזמר הראשי של להקת "המודי בלוז". השיר עצמו היה להיט ענק בשנים 1978-9, שיר געגועים הרמוני-מלודי-לירי, בעיבוד אקוסטי סימפוני עם אלמנטים קלאסיים. ןהמילים? "שקיעת הקיץ הולכת ונעלמת ככל שהשנה מזדקנת/ ימים שחורים ממשמשים ובאים/ רוחות החורף יהיו קרות יותר/ ועכשיו את לא כאן"

הפלטרס – Twilight Time    הלהקה מאחורי "עשן חודר לעיני", "מעמיד הפנים הגדול". "טויילייט טיים" כבש באפריל 1958 את  פסגת המצעד האמריקני. את השיר כתב והפיק מנהלם ומפיקם הנצחי באק ראם. השיר הוקלט כבר ב-1946 ע"י Three Sons . הפלטרס החלו את דרכם כלהקת doo wop ריתם נ' בלוז ווקאלית בלוס אנג'לס. הם הלכו על מוסיקה שאיפיינה אז הרבה להקות ווקאליות – מלו רומנטיות.

פרי קומו – And I Love You So   (1973) זמר "קרונר" באחד השלאגרים הגדולים של המאה הקודמת, שיר "חג מולד" קלאסי. קול נינוח, מאופק, נוגה משהו, נקי, סנטימנטלי.

המרמלדה – Reflections Of My Life  (1969)  בלדה סיקסטיז לא טיפוסית, פופ נשמה רומנטי ודרמטי בשירה קבוצתית מרגשת, עיבוד לחצוצרות. סולו גיטרה בוכיה שתמיד מעורר ריגוש וגעגוע. – "אור השמש שמשתנה לאור הירח/ השתקפויות חיי, הו כמה שהם מלאת את עיני"

בוני טיילר – It's a Heartache  (1977)   לי היא נשמעה תמיד הרוד סטיוארט הנשית. כאב הלב הזה ממשיך להיות בעיית לב אקטואלית למרות שעברו 30 שנה מאז.

דון מקלין – Vincent   (1971)   מהשירים שלקחים לאי בודד, לירי, נוגה, הרמוניה מחלחלת, ביצוע תחושתי רגיש. מקלין כתב את השיר על חייו  הפרובלמטיים של הצייר וינסנט ואן גוך. A Starry Night הוא אחד הציורים האימפרסיוניסטים של הצייר.  "העולם לא נועד לאחד יפה כמוך" כתב ושר דון מקלין בהתייחסו לכך שוינסט לא הובן-הוערך בחייו. ו"איך סבלת עבור שפיותך" – בהקשר למחלת הסכיזופרניה ממנה סבל. שי ריפהפה.

דאסטי ספרינגפילד – If You Go Away  (1967) אחד הביצועים הטובים ששמעתי לשירו של ז'אק ברל Ne Me Quitte Pas  – רווי עצב שמגיע ממקומות שמתחת למיתרי הגרון. מה שמחזיר לדאסטי ספירנגפילד, זמרת השישים לה אני שומר פינה מאוד חמה בלב.

אמרסון, לייק ופלמר – Cest La Vie  לא יודע עד כמה השיר הזה אומר דברים לגבי להקת הרוק הפרוגרסיווית הנ"ל. מה שבטוח – השיר בביצועה עומד בפני עצמו כיצירה קלאסית – במנגינה, בעיבוד, בהרמוניה, בשירה –  "אלה החיים/ האם עליך הפכו חומים/ האם פזרת אותם סביבך/ אלה החיים/ האםן אתה אוהב/ איך אדע/ אם אינך מגלה לי אהבתך/ אלה החיים"

 

בתמונות מלמעלה למטה – אנדי ויליאמס, אל סטיוארט, פרי קומו, בוני טיילר ודון מקלין.

 ארבעת האחים, הפלטרס, דון מקלין

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. שירים ניפלאים כל אחד בפני עצמו אבל אין קשר בין השירים… עובר צקופות וסגנונות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן