תרבות בתי הקפה בפריז היא תירוץ לאוסף של עבר והווה, של נוסטלגי ועכשווי. של שנסון, ג'אז, צועני. העורכים יצרו תערובת אנינה במיוחד. מצד אחד: "פריז קומבו" הרכב חדש יחסית בסגנון שנסון סווינג ג'אזי עם תבלין צועני א-לה דגנגו ריינהרדט, הזמרת אנזו, זמרת רוק פאנק לשעבר שהתרככה לכיוון הקלסיקה של השנסון בשיר יפהפה – Juste Quelqu'un de Bien ("מישהו טוב"- דוגמית סאונד למטה) אלה משתלבים עם ענקי שנסון כסרג' גינסבורג, ברברה וג'ורג' ברסנס ששר נפלא את אחד הקלאסיים שלו מ-1955 "עשיתי את עצמי מאוד קטן".
גם ג'יין בירקין נכנסה לאסופת בית הקפה הפריזאי בשיר של גינסבורג . קוראלי קלמנט הוא פנים חדשות, קול חושני-מסתורי ב-La Mer Opale. פרנץ' קופי, בטעמים. סלט צרפתי עם תערובת רטבים ובגט פריך.
למרות שהוא רחוק מלהיות אוסף אולטימטיבי ( אדית פיאף לא נמצאת כאן), יש כאן רשימה אלגנטית של אמנים ושירים שתשמח את מעריצי הפופ הצרפתי. כפי שמצאנו במהדורות קודמות של פוטומאיו, האוסף משלב את טעם השנסון הישן והמדהים של ג'ורג 'ברסנס עם הרומנטיקה של סרג' גינסבורג והלחישות הסקסיות של בריג'יט ברדו הצעירה ב – עם "יום כמו יום אחר". מצד שני: היכרות עם דור חדש של מוזיקאים צרפתים שאימצו את פורמט השנסון המסורתי תוך שילוב אלמנטים עכשוויים בתמהיל. נסו את הליטוף של אנזו אנזו, את השובבות המתוקה של מתיו בוגרטס אמן האלקטרוניקה, ואת האופטימיות הנפלאה של פריז קומבו – חמישייה ג'אזית מטורפת המייצגת את אווירת בתי הקפה הצרפתיים במיטבה הקוסמופוליטי.
