רבע לאפריקה - The Layback

The Layback

רבע לאפריקה

הפקה עצמאית
4/5

לא המילים הן שהופכות את רבע לאפריקה ללהקה בעלת זהות, אלא הפיוז'ן המודרני, החיבור בין מערבי ומזרחי כשעטנז אטרקטיבי מדליק להופעות. Connect הוא טקסט הכי פשוט שמדבר "לחוש את הוויב" Feel The Vibe. כמי שהיה בשתי הופעות של ההרכב המובל ע"י יקיר ששון ואליסף בשארי, אני יכול להעיד בשבועה, שהוייב הגיע. חשתי בו. יש בחיבור הסגנונות בשיר הזה אפילו משהו ממגנט. צלילי הנשיפה והעוד מתחבקים כידידים ותיקים, וזה עובד. רבע לאפריקה סומכים על כך שהטקסט הרזה לא ישחק תפקיד ראשי במחזה. העיקר זה הגרוב, השעטנז האפרו-פאנקי-אוריינטאלי. הריטואל כשלעצמו הוא מהלך מוסיקלי פשוט, הנשען על הקצב של הנגנים והזמרים כמו גם על התבנית המוסיקלית
משניות המילים בולטת כבר בשיר הפתיחה – "תהביל תרבח". "תהביל תירבח/ כשצריך תהיה פרחח/ תתרחק מהאש/ תברך על מה שיש". נו מה? שניקח טקסט כזה ברצינות? אז זהו, שרבע לאפריקה אומרים כמעט מראש: הרצינות היא מאיתנו והלאה, אנחנו שרים כמו חתולים מעופפים, כמו שאומר שירו המפורסם של עלי מוהר. בוא ונתחיל בחאפלה, שחררו כאב. תהבילו תרבחו. הקצב, המנגינה והוייב שיונק גם מטרנד המוסיקה הבלקנית, הם שעושים את כל העניין.
הניסיון לחבר עברית ואנגלית אינו הכי מושלם. Drop Your Fears  סובל מבעיות של אקצנט. חברי ההרכב סומכים על הצליל הפאנקי המלוטש (כלי נשיפה משובחים) ועל קצב האפרו שיטמיעו את המבטא הלא רהוט. גם כאן המילים הם יותר אמצעי. כנ"ל Like A Child. ב – Voodoo Child עפ"י ג'ימי הנדריקס חל שיפור מה. אם המטרה להיות קוסמופוליטיים – יש מקום לשדרוג האנגלית. הצליל המלהיב לא לגמרי מסתיר.
רבע לאפריקה מסתלבטים בצומת קוסמופוליטית. ראש קל, לב שמח, סלט טעמים מהמקאם, הבלקן, המזרחי ועד הפאנק וההיפ הופי.  Afrab האינסטרומנטלי, מהטובים באלבום, הוא דווקא קטע מאופק המדגים את נוסחת המיזוג בין סולמות המקאם הערבי,  מקצבים אפריקאים וצליל ג'אז פאנקי. גם Halij'El Alam ללא מילים הוא תמצית מזוקקת של רבע לאפריקה.
גם הטקסט של "הלייבאק", שיר רביעי באלבום, הוא יותר אמצעי.  סוג של קוריוז. שפת השיר היא על תקן סחבקיות עממית. הצליל הוא  כור היתוך, פיוז'ן מחויך, ניסיון נחמד לעלות על הגל הנכון וליצר קולאז' מוסיקלי אטרקטיבי מאשר יצירה מוסיקלית משמעותית.
החאפלה תופסת תאוצה ומעלה הילוך ב"יאללה בוא נביא את זה". גם כאן הטקסט הקלוש הוא אמצעי להגיע אל הרחבות ולהרקיד במוסיקה מקפיצה. מבחינה זו – רבע לאפריקה מביאים "את זה".
הסיום "אותו סיפור" הוא אנטי קליימקס. שיר איטי מאוד, שאנטיי, כאילו רבע לאפריקה אומרים: בואו נרגיע, נתאזן אחרי החגיגה הקצבית. תחזרו לאדמה. כמה מיוחד.
זה אינו סותר את המגמה העוברת לאורך האלבום, לפיה רבע לאפריקה אינם מחפשים מורכבות, אלא בעיקר איך להזיז-להקפיץ, לייצר את התחושה והאווירה. באלבום הבא שלהם אני אחפש מבנים  מוסיקליים מעניינים יותר, וכן – גם טקסטים מיוחדים יותר. בינתיים – כנסו לווייב, קבלו מוסיקה מלהיבה בנתיב מיינסטרימי של "מוסיקת העולם", שעטנז של הילולה משלהבת.

שירים: תהביל תרבח, Drop Your Fears, Connect, Afrab, The Layback – תן ת'לייבאק, יאללה בוא נביא את זה, Like A Child, Halij' El Alam, Voodoo Child (קאבר להנדריקס), אותו סיפור
רבע לאפריקה הם : אליסף בשארי – שירה ועוד, יקיר ששון – שירה, סקסופון וגיטרות, ירון מיטלמן – בס, רועי פרידמן – כלי הקשה, טל כוכבי – תופים, יונתן דסקל – קלידים, ארתור קרסנובייב וארד עייני – חצוצרה.
מילים ולחנים: יקיר ששון ואליסף בשארי

וידיאו: תהביל תרבח

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן