זוהי רונית שחר, היא וסגנונה המוכר, אלא שבהאזנה לשיר – מורגשת טעינה מחודשת של מצברים, מבטאת תחושה של יציאה לדרך חדשה תוך רמיסת המחסומים והמכשולים שבדרך. רונית כל כך נחושה בבוקר של יום חדש, שהיא "מתפרעת"  במטפורות מתחום התעופה ("מנוע של מטוס") מהחי ("התרגשות של סוס רעב"). זה שיר של התפקחות: אכן יש מחר לעשות שינוי  רדיקלי של יציאה מחושך לאור, לעבור בשער פתוח שקורא לך, לנטוש כאב של עבר לטובת עתיד מאיר. נכון שהמחר לא בדיוק בהיר, אבל לפחות תחושת התקווה המפעמת היא שמשיבה רוח במפרשיה.
המוסיקה פונקציונאלית, משדרת יציאה לדרך בנסיעה. מסלול חד כיווני. הטון מלא ביטחון וכוונה. אין התלבטות. העיבוד המוסיקלי "יוצא" איתה לדרך, מצטרף לטון הנחוש. גם המנגינה מדגישה ומבליטה את הזרימה המחודשת שלה, את האנרגיות החדשות נכון לעכשיו.

*** רונית שחר: "אני חוגגת 50 ומרגישה מדויקת עם עצמי, ובעיקר חופשיה. השיר ״מחר״ מדבר על הרגע בו נוחתת תובנה שכשלא מתאים, צריך ובעיקר אפשר, לקום וללכת. תובנה שממלאת אותך באנרגיה וכוחות. הטריגר היה יציאה מחברת תקליטים לעשייה עצמאית, אבל השיר מדבר באופן רחב יותר, ופנימה, ומקווה שמדבר לכולם."

עוד מעט כבר נעבור את החומה/ זה מתקרב,/ זה כמו מנוע של מטוס ( רושף)
לפני שהוא עוזב את האדמה,/ והתחושה הזאת בפנים החדשה
בתוך הלב,/ כמו התרגשות של סוס רעב ( לרוץ)/ לחתוך את הדממה.
עוד מעט כבר נעבור את החומה/ זה מתקרב/ ואי אפשר כבר לעצור ( את הדמעה)
את רעידת האדמה.
מחר/ זה רגע האמת מחר/ מחר נצא לדרך.
מחר/ עם אור ראשון מחר/ מחר,
דקה אני לא נשארת.
עוד מעט כבר יעבור וישכח כל הכאב/ זה רק שריטה קטנה ( וזכרון)
צלקת ישנה/ עוד מעט כשתעלה כאן קרן שמש
ראשונה/ בשעה הנכונה ( מחר).
ישבנו כבר בחור הזה שנים/ על זמן שאול/ ואת לא מאמינה,
גיליתי שהשער לא נעול.