לשמוע פולק סונג כמו פעם, הפשטות הבלתי אמצעית, הטון הנקי. המנגינה הקסומה. רונית שחר היא עוף נדיר שמגיע ממחוזות העבר, כדי להעניק כמה רגעי חסד של יופי אקוסטי טהור. השיר נוגע במה שמעל כדי לחוש את הטוב במה שמתחת – על האדמה. "אלוהים יודע מה שהוא עושה" הוא משפט של אמונה/ השלמה,  שבורא עולם ידע מה הוא מספק למי שנבראו בצלמו. כל מה שמעבר – שנוגע לאדם – הוא כבר עניין התלוי במנגנון הנפשי האישי. דימוי של האהובה לאדמה מבטא מהות האהבה, אבל בניגוד לעובדות המוגמרות של הטבע ("שמיים") –  כאן האדמה היא אמצעי לתאר בן אנוש הנתון לשינויים. "את לומדת לאהוב", ואלוהים מביט מהצד ו"יודע כמה זה יפה", שרה רונית שחר ברגישות  שמבליטה את את הפער.
הנרטיב האישי מוגש בנינוחות ללא דרמה גדולה, ובכל זאת רונית מצליחה לשדר את עומק התחושה בטון נוגה, במנגינה שמנווטת פנימה, בהרמוניה שמשרטטת נפלא את קווי המתאר של החוויה והמודעות לה.

לא יכולתי לחכות / היה לי תכלת בעיניים
כל כך היה נכון / לשים בו את השמיים
אלוהים יודע מה שהוא עושה.
ואת כמו אדמה / את מחזיקה אותי קרוב
ואת חמה / ואת לומדת לאהוב
אלוהים יודע כמה זה יפה.

מה יכולתי לבקש שלא ניתן / לאהוב אותך עוד זמן
מה יכולתי לבקש / שככה יימשך.

לא יכולתי לחכות / היה לי תכלת בעיניים
כל כך היה נכון / לשים בו ים ומים
אלוהים יודע מה שהוא עושה.
ואת חמה / את מחזיקה אותי בטוח

כמו אדמה / שלא אעוף ברוח

מה יכולתי לבקש שלא ניתן / לאהוב אותך עוד זמן
מה יכולתי לבקש / רק שייראו לך בעיניים
תכלת של שמיים / ים אחד כחול / איך אחד נולד משניים
וזה הכל