רוני דלומי - הייתי שרה

הייתי שרה

רוני דלומי

מילים: רוני דלומי לחן: רוני דלומי, אביב קורן עיבוד והפקה מוסיקלית: אורי אבני
4/5

לרוני דלומי יש טון רך, נוגה ומתרפק. זה, נדמה לי, אזור הנוחות שלה, כשהיא שרה געגועים לזמן עבר בבית שעושה לה טוב, במיוחד הסלון בו היא שרה מול ההורים "שמילאו לי את הקיסריה שבלב", משפט מוזר שאינו תורם לאמינות הטקסט. מהי "קיסריה שבלב?" הרצון להגיע מקהל קטנטן בסלון לקהל הגודש את יציעי האמפי? באיזה גיל היא חשבה קיסריה?
אבל פרט לצרימה הזו, דלומי משכנעת שתחושת הגעגועים אמיתית. צלילי פסנתר בפתיחה תואמים שירה שברירית, שמעידה שליבה חוזר לסלון בו היא שרה. ה"לה לה לה" הוא קישוט הומוגני העולה על הנתיב הקצבי של השיר. רוני דלומי שרה את הלב שלה, לאו דווקא  את "הקיסריה שבלב". כל המרכיבים כאן נשמעים לחלוטין רוני דלומי בוגרת לא צועקת מדי, לא מתקתקה מדי, אלא שרה מתוך עצמה, באיפוק יפה, הכי קרוב לעצמה.

על מדרכה/ בין מה שיש ושהיה/ בין זיכרונות וכוונה/ איפה שפעם עמדנו
דלת חומה, עץ מתקלף ומנורה/ כאן טוב זה טוב/ ורע זה רע/ הבית שלנו
אני לא הספקתי להגיד שלום לכל מה שהיה/ ולפעמים רוצה לחזור הביתה פעם אחרונה
ובסלון הייתי שרה/ מול הקהל הכי גדול שמתלהב/ הייתי שרה
רק שניכם מילאתם לי את הקיסריה שבלב
עץ תפוזים/ מהחלון לקטוף פרחים/ לראות את החול והקוצים, החיבוק והמים
והחלטה, מכתב שהחבאתי במיטה/ על חלומות והתמדה/ על מה שבוער בי עדיין
אני לא הספקתי להגיד שלום לכל מה שהיה/ ולפעמים רוצה לחזור הביתה פעם אחרונה
ובסלון הייתי שרה/ מול הקהל הכי גדול שמתלהב/ הייתי שרה
ורק שניכם מילאתם לי את הקיסריה שבלב
דלת סגורה/ על מה שכן או לא היה/ על מה שאין כי אין ברירה/ על מה שוויתרתי
סיבוב אחרון, געגועים בזיכרון/ לבית שאין לו פתרון/ לבית שכל כך אהבתי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן