הייתי לוקח את הטקסט לפסיכולוג. מעניין מה היה אומר. אם רוני דלומי אכן חשה כך כל הזמן, היא בבעיה לא פשוטה. איך אפשר לחיות בלחץ כזה, בין רצון לחשש, בין מעשה וחרטה, בין אהבה עצמית לריסון עצמי. "מכל הבין לבין הזה ממני כלום כבר לא נשאר", היא שרה. מצד שני: המוסיקה משחררת. שיר כזה, התפרצות כזו,  מחליפים ככל הנראה את התרופות המטפלות בהפרעות נפשיות.
תעוזה בחשיפה: מה שאתם רואים מבחוץ – מסתיר את המתחולל פנימה. השיר נע על מסלול קצבי מסעיר שמשדר את המתחולל פנימה. המעבר – "די כי זה עליי יותר מדיי" דרמטי עד זעקה. הפעמה האלקטרונית מעצימה. זוהי רוני דלומי חשופה מאוד, משדרת בעוצמה את הטירוף שלה, נתמכת בהפקה מוזיקלית שהופכת את השיר להצגה קטנה ומטריפה.

בימוי קליפ: ניב עשת כהן, אדם בלופרב

כל הזמן שואפת גבוה/ עם הפחד ליפול/ כל הזמן רוצה כבר לשבוע
וכבר לאכול/ כל הזמן הרצון לעזור/ החשש להזיק
כל הזמן הרצון לשחרר/ החשש להחליק/ כל הזמן הרצון לגעת
החשש לפלוש/ כל הזמן הרצון לשים גבולות/ הפחד לנטוש
כל הזמן בין מה היה אם/ לבין מה באמת/ כל הזמן לתת לעצמי להגיד את הכל
ולהתחרט
די כי זה עליי יותר מדיי/ לתפוס הכל חזק ואז ליפול מהרגליים
די יותר מדיי עליי/ זה לא דמעות, זה רק נכנס לי משהו לעיניים
כל הזמן הרצון להעמיק/ הפחד לטבוע/ הרצון להקשיב להכל
ולא את הכל לשמוע/ לתת לעצמי לכעוס/ בלי לשבור את הכלים
כל הזמן אוהבת אותי/ אם אני לא יוצאת מהקווים/ כל הזמן לכבות אותי
כדי לא להדליק/ כל הזמן להתחיל להשתגע/ ולהפסיק
כל הזמן להיזכר איך על שלי לעמוד/ כל הזמן לעבוד על עצמי
ועל עצמי
די כי זה עליי יותר מדיי/ לתפוס הכל חזק ואז ליפול מהרגליים
די יותר מדיי עליי/ זה לא דמעות, זה רק נכנס לי משהו לעיניים
ביני לבין הזהירות יש קשר אמיתי/ רוצה להיות בסדר וגם להיות אני
אני לא יודעת איך אפשר להיזהר כל כך/ לחיות על באמת זה עסק מלכלך ומסובך
אז נגמר/ הבנתי אי אפשר/ מכל הבין לבין הזה ממני כלום כבר לא נשאר
אתן לעצמי הרים לכבוש, לא אוכל את הלב ולא את הראש/ את הראש אני אוכל גם ככה