רועי נויפלד - הבית הישן

הבית הישן

רועי נויפלד

מילים: נועם חורב לחן: רועי נויפלד עיבוד והפקה מוסיקלית: רועי נויפלד ושמוליק נויפלד
4.5/5

הגעגועים לבית הישן הולידו אצל רועי נויפלד רגש של צער גואה.  הכמיהה למקומות ואנשים בעבר נובעת מהריחוק בזמן. לא מדובר בתסמין של דיכאון וחרדה אלא ערגה לסביבה מוכרת, שהזמן גרם להדחקתה מסיבות שונות, והיא מתעוררת לפתע מתוך התחברות רגשית זמנית. המפגש עם העבר מציב אותו כטוב אבסולוטי מול החיים בזמן הווה, סוג של אידיאליזציה של "הכל חוזר", צמד מילים  שחוזר פעמים רבות מדי בשיר.
המוסיקה משדרת  התרפקות נוגה מתוך ייפוי הזיכרון הזה. רועי נויפלד שר את הסיפור בטון מדוכדך, במנגינה שהופכת את המילים לרגש שאינו משקר. התזמור עוטף בצליל  שנע במרחבי הזמן ומקרין את הכאב על "הבית הישן שהולך ומתפורר" ומותיר "רק צל מכל מה שהיינו". התחושה הזו עוברת ברמת אמינות גבוהה. 

יותר מדי זמן שתקתי, זה נכון/ אולי הייתי קצת עסוק, אולי פחדתי לדבר
אבל כל חלקה מוארת בין צללי הזכרון/ אני שמרתי רק לך ולא לאף אחד אחר
העיר שוב התכסתה בשלווה של בני אדם/ אבל אצלי בפנים זה עוד בית משוגעים
רק הצחוק שלך מעיר בי כל חלק שנרדם/ בחדר ריק מדי ומלא געגועים
הבית הישן הולך ומתפורר/ המילים נושרות לאט מהספר שאהבנו
ודווקא כשטוב לי פתאום הכל חוזר/ פתאום הכל חוזר כאילו לא עזבנו
וככה התמכרתי לנחמות קטנות/ לא הצלחתי לעולם להגיד את המילים
אז חיפשתי מבחוץ ואספתי בטחונות/ חיוכים מפלסטיק, נקמות והרגלים
וכשביקשתי לכל מה שלקח לנו הזמן/ לקיר הלבן, לגג שבנינו
אני רצתי כמו פעם אל הבית הישן/ מצאתי שם רק צל מכל מה שהיינו

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן