במהלך איסוף חומרים לאלבום חדש, פנתה ריטה למאיר אריאל וביקשה לחפש טקסטים בביתו. אריאל הציע לה מספר טקסטים, ביניהם "בביתי הנעול". ריטה התלהבה מהשיר, שינתה את גוף השיר מזכר לנקבה, והניחה את השיר על פסנתרו של רמי קלינשטיין. כעבור שבוע הולחן השיר.
ריטה צלצלה לאריאל והודיעה לו כי לה הפתעה: השיר הולחן. כל מה שביקשה היה לאשר לה להשתמש בו. גם מאיר אריאל הודיע לה שיש לו הפתעה: לא הוא כתב את המילים אלא שלם חנוך, שיר שהשתרבב בטעות לחבילת השירים שמסר לה. "פני לשלום ובקשי אישור ממנו", אמר לה. שלום חנוך היה מופתע גם הוא מצירוף המקרים, אך לא אישר לה השתמש בשיר. "זה שיר שכתבתי בגיל 16, ואני לא מתלהב לשחרר אותו", אמר לריטה. ריטה לא נכנעה. היא שכנעה את שלום להיפגש איתה. הגיעה לביתו עם הגיטריסט נאור דיין. שלום האזין לביצוע ובסיום קם מכיסאו, חיבק אותה ואמר לה: "זה שלך!".
מהשירים היפים ברשימת השירים הארוכה של ריטה. לא בטוח שהיא ירדה למשמעות של "ביתי הנעול", אלא שהרומנטיקה מנצחת גם נרטיב לא הגיוני. כשמדובר באישה. מעניקה לשיר הרומנטי-תמים משהו את הטון האמוציונאלי שלה, אבל ללא רגשנות מתפרצת, מובלת בחסדי הלחן הענוג למחוזות ההתרפקות שלה, מעניקה לבית הנעול את כל כולה.
"בביתי הנעול" מתוך המופע "ריטה LIVE 2003 "
דואט עם שלום חנוך אמפי שוני 2013
בביתי הנעול שתבנה על הים/ עם קירות אדומים ותקרה לבנה
לא יהיה לי בו קר/ לא יהיה לי בו חם/ בביתי הנעול שתבנה על הים
תהיה לי סירה קטנטנה/ לשוטט לי מפינה אל פינה
ודגים בסגול, באדום בזהב/ ואתה מתהומות עמוקים
ואתה מהיכלות ירוקים/ תעלה לי פנינים/ ואנחנו נאהב
בביתי הנעול שתבנה על הים/ עם קירות אדומים ותקרה לבנה
לא יהיה לי בו קר/ לא יהיה לי בו חם/ בביתי הנעול שתבנה על הים
והשמש תכבה לאיטה/ ובעודי במראה מביטה/ ניצוצות עיניך לי ידליקו נרות
ויהיה שם כינור חרישי/ והוא ינגן וישיר/ כל הלילה כולו ניגונים וזמירות
וגבהים אז ירדו תהומות/ ורעמים יהפכו לדממות
וליבך לליבי ולמותניך מותני/ והאופק אדום וכחול
אז יקרב ולרגלינו יפול/ כי לאושר אין קץ – עד אפקח את עיני
בביתי הנעול שתבנה על הים/ עם קירות אדומים ותקרה לבנה
לא יהיה לי בו קר/ לא יהיה לי בו חם/ בביתי הנעול שתבנה על הים
