זהו? זה השיר? להעביר חיים שלמים באוטובוסים ריקים? יש עוד משהו? – להתבונן בנופים. לצייר. זהו. לפי הקומוניקט זה שיר בדידות. מה בדיוק עושים לרעות רוזמן אוטובוסים ריקים? השראת בדידות? מהו ה"משקל" שהיא מורידה מעצמה. תגידו: קצר הכי טוב. למה לחפור לה. קלות המשקל של השיר מעבירה למוסיקה. אולי ממנה תיפתח הטובה.
אכן: משפרת את היצירה הכחושה. צלילי פולק בפתיח, שירה צנועה, ואז מגיע ניואנס מלודי, צליל חשמלי אורבני עטוף במיתרים שמטעין את המבע במתח. קורה הבלתי ייאמן: יש תחושה שהטקסט ארוך יותר מאשר הוא על הנייר. זה אומר שרעות זורמן מצליחה למלא את השיר בתוכן מוסיקלי עוצמתי במילוי של רוק ואלקטרוניקה, והשיר מקבל עומק לא צפוי.

בימוי קליפ, צילום ועריכה: אדם אוסקר

יכולתי להעביר חיים שלמים/ באוטובוסים ריקים
אנשים עולים, יורדים/ ואני נוסעת/ ללא משקל
מסתכלת על נופים/ ממלאת דפים ריקים
אנשים באים, חולפים/ ואני נוסעת/ ללא משקל