אחרי 8 שנים נטולות אלבום, מוציא רפאל סדיק את האלבום האישי ביותר שלו עד כה. שם האלבום התקליט מתייחס לאחיו הגדול Jimmy Lee Baker,שנכנע להרואין ונפטר מאיידס. שירים כ"נפילת מלכים" ("Kings Fall"), "הליכתי" ("My Walk") ו"Glory to the Veins" הם כרוניקה ברורה של חיי של אחיו ותוצאותיה העגומות. "כשמתפלל חוטא, אלוהים, האם אתה שומע את זה?" סדיק בוכה בשיר הפותח, שקובע את קו מצב הרוח השפוף של חלק מהשירים בהמשך.
שירים אחרים, כמו "תפילת החוטאים" ( "Sinners Prayer") ו – "Rikers Island" משקפים את האלימות הקטלנית של החברה המודרנית. השיר  מתאר את הכליאה ההמונית של גברים אפרו-אמריקאים באחד מבתי הכלא הידועים לשמצה במדינה. הזמר מעיד על ילד שרועד באולם בית המשפט כשהוא ממתין לפסק הדין של שופט. זוהי אנקדוטה שממחישה את המדיניות שארה"ב נוקטת בכדי להפוך את הענישה עדיפה על פני שיקום המשתמשים בסמים. מקהלת גוספל שמלווה אותו בשיר הזה, מייצגת את הקולות של הנערים האבודים בכל מקום, כולל אלה שבמשפחתו של סדיק עצמו. “So Ready” נשמע כאילו הוקלט מתחת למים, כאילו הזמר טובע, ונשימותיו הנושפות הופכות לחלק מהקצב. "מלכים נופלים",הוא השיר הכי נוקב באלבום, וידוי ממיטת מוות, צוואה אחרונה מתוך הזיה ("יכולתי לראות מכשפות מתעופפות בכל מקום")
האלבום מעין "Living for the City" של המאה ה -21, ואם הזכרנו את השיר הזה – רפאל סדיק הוא אחד ממשיכיו הבולטים של סטיבי וונדר. כמעט כל מנגינה חזקה בסגנון ה – ה- R&B המסורתי, במילים ובטנור הנשמה הגבוה שלו המשדרים רגש עמוק. בגיל 53, מגיע סדיק לאלבומו הכי בשל, והשירים האלה מחזירים לקולות ותתי סגנונות שאבדו לנו במוסיקה הריתם נ' בלוז והנשמה והגוספל ולמהות המחאה של היחיד המייצג את החברה נכון לעעכשיו.

(Raphael Saadiq – Jimmy Lee (Documentary

1. Sinners Prayer
2. So Ready
3. This World Is Drunk
4. Something Keeps Calling
5. Kings Fall
6. I’m Feeling Love
7. My Walk
8. Belongs To God
9. Dottie’s Interlude
10. Glory To The Veins
11. RikersIsland
12. RikersIsland Redux
13. Rearview