יש מקום לחשב מחדש יחסים קורסים. היא מאמינה ב"הגיון" – גם כאשר הכל נראה אבוד. אפילו רואה שמש מעליה. מתוך התמימות וחוסר הניסיון  שלה, היא מנסה להגיע לטוב, לתקווה, לאושר. הטקסט ראוי לליטושים. למשל: משפט כמו "נשכיח מעלינו את העול שהצטבר" אינו עברית ואינו שירה. לא ברור גם מדוע ליר מבטאת "הגעתי" בצירה מתחת לג' ולא  הִגַּעְתִּי, כמו שצריך. זו דרך ההתבטאות שלה?
מצד שני ליר מצליחה להפוך טקסט פשוט לשיר אישי אינטימי בטון מתכוון ולא מתבכיין, בסלסול עדין, נוגעת בתחושת האמת שלה. הלחן הצנוע, העיבוד האקוסטי הפונקציונאלי, הביצוע המינימליסטי הם שמתחברים לשיר קסום.

רציתי לדבר איתך/ שנבנה לנו עולם של היגיון בתוך האש/ כמה שהיה קשה, אני ראיתי את השמש מעליי.
רציתי לקבל אותך/ שנהיה שווים אחד אל מול  אחד ונתגבר/ בסוף עוד נגלה מרפא, שיקח איתו מכאן את כל הכעס.
פזמון: אז תראה אותי/ הגעתי בידיים ריקות/ לא הבחנתי בין האש לבין המים/ לא ידעתי שקשה לאהוב, וכמה זה קרוב./ אז תראה אותי/ לא ידעתי שיהיה לי עוד זמן/ לנסות ולתקן את שעבר/ כמה שניסיתי לא היה לי סימן/ לדעת את כל האושר את כל האושר/ רציתי לפייס אותך/ שנשכיח מעלינו את העול שהצטבר/ בסוף עוד נתקן הכל/ ונמצא לנו תקווה שתנצח