משרד יח"צ שלח נתונים להתרשם: השיר החדש של  עדן בן זקן – "מלכת השושנים" נצפה 430,000 פעמים ביוטיוב נכון לכתיבת שורות אלו. סאבלימינל מארח את מאור אדרי ואתי ביטון בשיר "נס" – 432,000 צפיות, גבוה ממנו – עומר אדם עם "בוקרשט" – 445,000. ושימו לב לנתון הזה: "טרמינל 3" של דודו אהרון נצפה 7,240,000 פעמים. שבעה מיליון מאתיים ארבעים אלף פעמים, כמעט כמספר תושבי מדינת ישראל.
נשמע הגיוני? לא יודע מי הם מיליוני הצופים שלחצו לאהרון ביוטיוב. הוא בטח לא נאבק על מדד האיכות. גם אינני בטוח שהמספרים האלה הם אינדיקציה למכירות אלבומים. למעשה – לא. הבנתי שאייל גולן מוכר טוב יותר מאשר דודו אהרון.  מה שברור מעל לכל ספק: שירי השמח והחתונות כובשים גם היוטיוב, ועם ישראל מצביע בהמוניו בעדם, ואם אפשר בחינם – אהלן וסהלן. שמח ביוטיוב  מדליק במיוחד כאשר זה בחינם.
נ.ב.
בסוף השבוע יקבל פאר טסי באמפי קיסריה את "מגן יהלום" על שבירת שיא צפיות ביוטיוב ל"דרך השלום" – למעלה מ- 20,000,000 צפיות.

בדקתי כמות צפיות לכמה סינגלים שכתבתי עליהם מילים טובות.

אריק סיני – בוקר יום שבת – 526  צפיות
אסף ארליך – תיכון עמל – 1053
תמר אייזנמן – רצה – 1140
יהודית רביץ – שחרית – 2008
שמעון בוסקילה – אנחנו לא מלאכים – 2459
יוני יעיש – הרעימי בקול – 4142
רמי קליינשטין – בינו לבינה – 5978
גידי גוב – אם היינו – 10,300
מופע הארנבות של ד"ר קספר  – מנגינות – 29,477

בחרתי שירים שראויים בעיני/ אוזני לצפיות/ האזנות גדולות, אלא שכנראה "חוקי היוטיוב" אינם מתחשבים באיכות. גם ה"גנגם סטייל", הלהיט הנצפה בכל הזמנים, נחשב בעיני שיר נורא, אבל ההמונים התחברו לגימיק ולדאווין. זכותם.
מה שמוביל למסקנה:  היוטיוב הוא שטח ההפקר הגדול של המוסיקה, מציג מדד פופולריות ומכירות מפוקפק מאוד, ואני מסרב להתרגש מנתוניו.