זעקת הפחד של שיר לוי. מה קרה? כשאין מילים לתאר סיטואציה קונקרטית משתמשים ב"וזה" – "וזה הגיע קצת מוקדם הפעם". מה הגיע? הטון של לוי משדר את הרצון להתרחק מהטראומה ("הילד שעדיין רוצה לשכוח"), עדיין "מתרסק". גם אם "לא מוצא רגש" עדיין מנסה, מייחל לטוב – חולם להחזיר לה את השקט, להדליק לה את האור.
שיר לוי מתחיל נינוח, ובהמשך מחליף הילוך לזעקה מלודרמטית. הוא נשמע רגשני לאללה, כמו חווה-חש את המצוקה בעצמותיו. את מה שחסר בטקסט – משלים הזמר. שיר לוי הוא מסוג הזמרים שכן "מוצא את הרגש" להביע את אשר חש, והמנגינה הזו, כמו גם העיבוד המצוין של תמיר צור, מובילים אותו אל פסגות הרגש שלו.
כבר לא מוצא עוד רגש/ אני עדיין מנסה/ הצבעים בחוץ כל כך קודרים/ וזה הגיע קצת מוקדם הפעם/ והילד שעדיין רק רוצה לשכוח/ הוא עדיין עוד חולם
שעוד יגיע יום/ והוא יחזיר לך את השקט/ הוא ידליק לך את האור/ לפני שאת עולה לישון
בעיר שלך הכל רגוע/ ואני עדיין מפחד/ מתרסק כאן כבר שבוע/ תראי זה לא עובר/ זה לא עוזב אותי/ כשהערב קצת מחשיך/ אצלי הפחד רק מתחיל
והדרך מייסרת/ לא ידעתי שתבוא/ את אמרת לי שחלמת/ וזה הגיע קצת מוקדם הפעם
