הדיווח הנרגש משהו ספוג בציניות:  אתה לא נראה. יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף. אתה איננו עוד לפני שהיית. מאחורי התחושה יש סיפור על מה שיקרה איתו מחר: היא פותחת מסעדה. יעבוד מאחור שאף אחד לא יראה אותו. עולם כמנהגו נוהג, עוד פעם בחירות ועוד פעם פתק, אבל מה הפתק שבלב ובגרון? הפתק הפנימי שאף אחד אינו רואה. בסופו של דבר לא יקרה כלום. תישאר שקוף, יתעלמו ממך, לא יספרו אותך אותך. גד נוגע בפוליטיקה, זו שמבטלת לחלוטין את האדם הפרטי, הופכת אותו שקוף, לא קיים כאדם בעל נשמה.
שלום גד שר את התובנה והתחושה כמשלים עם מציאות – "שקוף זה הצבע הכי יפה היום/ שקוף זה הצבע הכי נכון". סרקזם? הגחכה? תקשיבו למוסיקה: המוסיקה מתרגמת את התחושה לפופ מדוכדך שמזכיר את מוריסי והסמיתס. מנגינה וקצב שמוליכים אל תעלות הנפש של הזמר. משרטט מדויק את תחושת הלב, באמירה רבת כוונה, שהופכת שלום גד משקוף לקיים – במלוא האותנטיות שבו.

שלום גד פייסבוק