שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי

המדינה הזאת צריכה אמא

שלום חנוך

מילים ולחן: שלום חנוך עיבוד: שלום חנוך, משה לוי, לואי להב, יוסי פיין הפקה מוזיקלית: לואי להב
5/5

"כשההנהגה הגברית המאופיינת בכוח, שתלטנות, אגו ותפיסת מלחמה תפנה את מקומה לצד הנשי המכיל, הניהולי, השכלי והאמיץ, המקום בו אנו חיים יראה אחרת וכולנו נרוויח מזה", זה הטקסט שצורף לשיר החדש של שלום חנוך, פרשנות של הכותב לשירו, ואין הרבה מה להוסיף. "המדינה הזו צריכה אמא/ כי האבא כבר עשה את שלו"...
האמת: הופתעתי מטקסט כה ישיר של שלום חנוך על המצב, ועוד בסמיכות כזו לאירועים שעוברים על המדינה. זו אינה מחאה מורכבת כמו "מחכים למשיח", שיר ריאליסטי שתיאר פגישת עסקים שהתעכבה על רקע נפילת הבורסה. מתחת למפולת הזו הסתתרה אז מסה פילוסופית על אובדן התקווה והאמונה. עדיין מהדהדת השורה: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". זה משפט שממשיך להיות אקטואלי ועוצמתו אף מתחזקת. קיים ייאוש כללי גדול, אבל ממשיכים לחגוג. זו הייתה מתקפה חברתית פוליטית על האווירה, על הציבור, שנבחריו הם בבואה שלו.
אלא שהפעם זה אינו הציבור, אלא פניה ישירה, רציונאלית למי שמתיימר להנהיג את הציבור: די נשבר מהאבא שמנהל את המדינה. אנחנו זקוקים דחוף לאמא, שתציל את הבית. שתביא שלום. "עד מתי נעצום עיניים עד מתי נמשיך ללחום", מקונן שלום על השכול, שממשיך לשרת בציניות את הפוליטיקאים: "מדינה לא תקריב את בניה/ חיילי המלחמות/ שיוצאים וחוזרים אליה/ חללים לחלומות".
שלום חנוך אינו זועק. המנגינה והטון – הם תחינה אמוציונאלית מלאת כוונה. צלילי פסנתר בפתיחה מוליכים את שלום לבקשת הדחופה להצלה. הגיטרות מעצימות את ההבעה. שירת הגוספל המקהלתית בסיום מחזקת את תחושת המשאלה והתפילה, שקיימות בשיר לצד המחאה הגדולה.
מי שבונה עצמו על קהל – צריך אומץ כפול ומכופל לצאת היום בשיר כזה. רק אל תקראו לו עוכר ישראל!

אם מישהו שם שומע / את הקול שמכאן עולה / גם אתה בליבך יודע / זה לא סוד שאני מגלה / מדינה היא קודם כל בית / והבית שלנו חולה
כי מה לי תורה או מורשת / אם נולדתי לחיות היום / ואחיי מבקשים לרשת / ואני לא מוצא שלום/ עד מתי נעצום עיניים / עד מתי עוד נמשיך ללחום
המדינה הזאת צריכה אמא..
מדינה לא תקריב את בניה / חיילי  המלחמות / שיוצאים וחוזרים אליה / חללים לחלומות / המדינה הזאת צריכה אמא / כי האבא כבר עשה את שלו
המדינה הזאת צריכה אמא ..
מה שהיה חבל, מה שיהיה חבל/ ומה שיש הרי חבל
המדינה הזאת צריכה אמא ..
האדמה הזאת, הנשמה הזאת / המדינה הזאת צריכה
אמא

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מה שהמדינה צריכה באמת זה שאמניה יעסקו באמנות ולא בפוליטיקה. זה כבר גובל בטימטום ולא באמנות.
    אני כמעריך את חנוך לא אוציא פרוטה כדי לשמוע הטפות וחלומות בהקיץ ממערכת הסטריאו שלי. לא עוד שמאלנים
    מתוסכלים. מילים של מבקר רע שרואה הכל שחורות זה שיר זה??? את מי זה מעניין חנוך?
    זה מזכיר לי מה שאמרו על שלמה ארצי שמלחין ספרי טלפונים.
    די, מאסנו בשירים שכאלה. חנוך, תתחיל לעבוד על עצמך, תהנה מהמדינה היהודית היחידה בעולם, תעשה מוזיקה
    כמו שאתה יודע. (המלצה שלי – תקשיב לתחנות מוזיקה ולא חדשות.
    וכמו שחבר ערבי נוצרי שיש לי אמר לי השבוע – "יש לנו אחלה מדינה", ותאמינו לי, הוא צודק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן