שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי

פסטיבל הפסנתר של שלום חנוך ומשה לוי

"יציאה"

אן.אם.סי
5/5

"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון"
המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול שהוקלט לייב. בלוז קברטי. הדיסק (2004) מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום חנוך – גיטרה אקוסטית, משה לוי – פסנתר) יש יתרון, לא רק לשלום. גם לנו, המאזינים המתרפקים.
שלום חנוך בזמן הזה מעדיף את השירים שלו אקוסטיים למהדרין. כמעט בסגנון של מה שקראנו פעם "פולק מיוסיק". מהורהר-נוסטלגי יותר, בלי להתמרח בגעגועיו. אחרי 24 שירים, אפשר לומר: שמענו ביצועי רגש, תרצו – ביצועים מרגשים. כול מילה ברורה, כול מילה יושבת נכון. "לגמת מהיין והיית כול-כך יפה, הרגשתי אבוד מול כתפך החשופה" ("לעולם לא") כמה יפה הוא שר את זה.
היתרון לא רק בשקט, אלא בפרשנות ששלום נותן לשירים מנקודת הזמן העכשווית. אני שומע את "צרות טובות" הישן, והגרסה החדשה (אז) בעיבוד הזה לגיטרה ולפסנתר נשמעת מאוד נכונה. פתאום, השיר נשמע הרבה יותר קלאסיקה. יותר סיפור מאי-פעם.
אני לא בטוח שכול השירים ראויים להישמע נטולי חשמל ודציבלים: "סוף עונת התפוזים" היה ונשאר מבחינתי שיר רוק. אבל ב"ניגע אל החלום", ו"אהבת נעורי", זה הזמר-יוצר שמשתף אותנו מחדש בסודותיו האינטימיים, בגעגועיו. בצרפת קוראים לזה "שנסונייר".
זהו שלום מפוייס ומרוכך יותר ב"נגד הרוח", "שיר דרך" מאשר ביצועים המקוריים. זהו שלום בלוזי יותר ב"אלימות", וב"המצב קשה", זהו שלום שממשיך להיות אקטואלי ב"רק בן אדם", "מחכים למשיח". זה שלום שלא רק שר את השירים אלא מספר אותם.
ולמרות אפשרויות העיבוד המוגבלות, רק גיטרה ופסנתר, משה לוי הוציא הפקה מוסיקלית אנפלאגדית הכי עשירה ומדויקת, אפילו עם נגיעות ג'אזיות.
לא צריכים את הדיסק הזה כדי להגיד על שלום חנוך, שהוא מלחין מלודיות מופלא, אבל המסגרת האקוסטית מדגישה את קווי המתאר המלודיים הכל-כך יפים של שיריו.
זה אלבום לפי בקשת הקהל. גם "מאיה" ו"לילה" ששלום הוציא מזמן מהופעותיו – נמצאים כאן.
הפעם אני מצטרף לקהל. מול מערכת הסטריאו מצאתי את עצמי עם המילים על הברכיים – שר. שונא שירה בציבור מושבע שכמותי. אגב, באלבום הזה מצלצל לגמרי "פסטיבל הפסנתר", לידיעת המנהלת האומנותית, אתי אנטה. אני הייתי מגיע לשמוע את "יציאה". האם שלום יכול  להישמע היום, כמו בשנים 2002-2004 בהקלטה האקוסטית הזו? אולי ב- 2020?

דיסק 1: זה רק געגוע, לעולם לא, צרות טובות גיטרה וכינור, רומן אמיתי,  סוף עונת התפוזים, ניגע אל החלום, אהבת נעורי, לילה, השיר האחרון, אבשלום, מאיה.
דיסק 2: נגד הרוח, רק בן אדם, שיר דרך, זה לא נוח, שחק אותה, אוזניים לטלפון, ככה ככה, א-לי-מות, המצב קשה, מחכים למשיח, בגילגול הזה, טיול ליפו

"מאיה" – הופעה חיה בבארבי

"אהבת נעורי"

"זה רק געגוע"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן