נפתח בשאלה: לשלומית אהרון יש סיכוי לצאת לסיבוב הופעות במופע ובהרכב נגנים כזה, בתאורה כזו, בעיבודים עשירים כאלה? מהשאלה אפשר ללכת הישר אל התשובה: כמה טוב שיש פסטיבל פסנתר.
לא זוכר מתי ראיתי את שלומית אהרון בערב משלה – בלי "חביבי" בלי "שלושת הטנורים". מה עיכב אותה להגיע למופעי סולו, שיעמידו אותה בשורה הראשונה עם זמרות העל המקומיות, כפי שמגיע לה  – היא שאלה מתבקשת גם על רקע הערב הזה. חיסרון באלבומים אישיים? – בהחלט.
שלומית אהרון הייתה זקוקה לאלבום חדש, "שקט אמיתי", כדי להגיע להפקה הזו. חיברה אותו לישן – גם שירים מהשירון הארצישראלי שהקהל אוהב לשיר. מצד אחד שירים חדשים שכתב לה שלמה ארצי כמו"תגיד לי", שהיא שרה על אביה המנוח ו"לונדון". מצד אחר – "האורח", "מדרגות הרבנות", "הלילה", "אגדה אבודה" שמחזירים אותה שנים אחורה לעומק הרפרטואר,  וגם "רועה ורועה", "שני שושנים", "הימים האחרים" – קלאסיקה ישראלית שהיא מזוהה עוד מימי "חביבי" בעיבודים חדשים מרעננים. עוגנים ותיקים של אהרון.
הייתי רוצה לשמוע מאהרון יותר שירים חדשים כמו "תגיד לי", "שקט אמיתי" בפתיח גיטרה נפלא של איל הלר ובעיבוד אתני עשיר, "נהיה אשר נהיה" – מילים שלה, לחן של בנה, דניאל דור, עיבוד נהדר באוריינטציה אירית לכלי הקשה (גלעד דוברצקי – בקדמת הבמה) שיר של תהיה ומבוכה לגבי מהות הקיום, "עוד רגעים אחדים" ("מה בעצם רצינו/ לפני שהזמן מתכלה/ לפני שעולה שוב האור") – מהשירים היפים של הערב שהלחין תומר הדדי. וגם "הלב יזכור" שהיא שרה בדואט עם מיקי גבריאלוב.
מופע שהשקיעו בו מהשמלה שלה ועד לעיבודים משדרגים ותאורה יפהפייה. על קטעי הקישור המהוססים משהו הייתי עובד אתה. מזמרת עם ותק שלה, הייתי מצפה ליותר ביטחון בימתי, כי בכל מה שקשור בטווח קולי-רגשי, בהגשה, היא נמצאת באחת התקופות היותר טובות שלה, אם לא הטובה ביותר.
אם שלומית אהרון תמשיך עם מופע במתכונת זו של פסטיבל הפסנתר – זהו ללא ספק דף חדש ומבטיח בדרכה.

שירים: תגיד לי, האורח, נהיה אשר נהיה, רועה ורועה, שקט אמיתי, שני שושנים, הלב יזכור – דואט עם מיקי גבריאלוב, הופ הופ – מיקי גבריאלוב, לונדון, עוד רגעים אחדים, מדרגות הרבנות, הלילה, תמונה קטנה, הימים האחרים, אגדה אבודה.
נגנים: דרור אלכסנדר – פסנתר קלידים וניהול מוזיקלי, אייל הלר – גיטרות, גלעד דוברצקי – כלי הקשה, אורן לץ – בס, נעה איילי – צ'לו, עופר פלד – כלי נשיפה, איתן רז – תופים.
עיבודים והפקה מוזיקלית עפ"י עיבוד האלבום של פטריק סבג – אייל מזיג

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: תגיד לי