שלמה ארצי בחר את "אנחנו לא צריכים" לעצרת הגדולה למען גלעד שליט עם הפילהרמונית. אין קולעת מהבחירה הזו. שיר ישן שתמיד יעורר רגשות בציבור הישראלי הדואג והמודאג לבניו. השיר מדבר בלשון "אנחנו" – "עינינו יבשו מדמעות ופינו נותר אילם מקול", ואז התפילה הקולקטיבית – " את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים, / ותן שיחזור שוב לביתו,/ יותר מזה אנחנו לא צריכים", שממש מדברת על שיבת הבנים, או השבת הבנים כחלק בלתי נפרד מכל מה שמגיע בעתו. במקרה של גלעד שליט – התפילה נענתה. עכשיו אחרי השבת השחורה 2023, ממתינים לשובם של כל החטופים. ארץ נהדרת נלחמת ומגייסת את שלמה ארצי.
מילות השיר נכתבו על ידי אבי קורן ללחנו של הבמאי שמואל אימברמן על חבר של קורן שנפל בימי מלחמת ההתשה. ארצי ביצע אותו לאלבום הבכורה שלו, בעיבודו של בני נגרי. השיר הפך לשיר תפילה, ומושמע בין השאר באירועי זיכרון לחללי צה"ל. השיר נכלל בפס הקול של הסרט "המאהב" שביימה מיכל בת-אדם על פי ספרו של א. ב. יהושע, שסיפורו מתרחש על רקע מלחמת יום הכיפורים.
המילים – נוגות, עצובות. המנגינה מהירה, וקצת אפרורית. במפתיע, החלק הבולט ביותר של המנגינה מגיע דווקא בפזמון – במנגינה כמעט שמחה. השיר מכיל הרבה כאב שמוליד בקשות. "את הגשם תן רק בעיתו ובאביב פזר לנו פרחים… יותר מזה אנחנו לא צריכים" – 'ותן שיחזור שוב לביתו'. לא ברור מהשיר אם אמנם מדובר בחיילים, אבל כמעט טבעי הוא, שאותה תחושה של חוסר אונים של הורים כלפי בנים או בנות שנמצאים רחוק או במצב שמעורר דאגה – היא בעיה כמעט נצחית – קשה מדי מכדי שנוכל לפתור אותה.
השיר מבטא היטב את ההרגשה המורכבת והקשה של אנשים בשעת משבר. התחושה הקשה של כאב שרוצה להתפרץ, וההבנה שאי אפשר להחזיק בו, הם הרקע והסיבה לפזמון, שמבטא אמונה שהבקשה תיענה. בסיום ההקלטה החיה שומעים קולות מקהלה שהופכים אותו לתפילה. המנגינה והקצב משדרים צעידה בטוחה קדימה. אין כאן מבט לאחור. התוגה מתפוגגת אל עבר האופק המואר.
השיר מלווה את שלמה ארצי כמעט כשנות הקריירה שלו – מאז 1970, כאשר עדיין התבסס על הרפרטואר מלהקת חיל הים.
השיר חודש בשנת 1998 באלבום "אהבתיהם". עכשיו, סתיו 2023, הוא קיבל עוצמה מחודשת בביצוע המשותף של ארצי וחברי "ארץ נהדרת". מה שאנחנו מאוד צריכים בימים אלה.
שלמה ארצי וארץ נהדרת – יותר מזה אנחנו לא צריכים
כבר יבשו עינינו מדמעות, / ופינו כבר נותר אילם מקול. / מה עוד נבקש, אמור מה עוד?
כמעט ביקשנו לנו את הכל.
את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים, / ותן שיחזור שוב לביתו,
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כאבנו אלף צלקות, / עמוק בפנים הסתרנו אנחה. / כבר יבשו עינינו מלבכות –
אמור שכבר עמדנו במבחן.
את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים, / ותן לה להיות שנית איתו –
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כיסינו תל ועוד אחד, / טמנו את ליבנו בין ברושים. / עוד מעט תפרוץ האנחה –
קבל זאת כתפילה מאוד אישית.
את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים, / ותן לנו לשוב ולראותו –
יותר מזה אנחנו לא צריכים
