הבקשה לחיבוק מגיעה מצערו. האהבה שהוא מבקש "עוד פעם" מגיעה מפרי התרגשותו, גם מדמיונו. גם מחשש שזה (החיבוק) עלול לא לקרות עוד כי "מי יודע כמה זמן נשאר". הוא מבקש "חיבוק פתטי וצעיר עם רגש" – על האדמה ("מיטת טרשים"), בזרם מים, בסביבה של הרבה יונים. תמוה המשפט המתקרבן: "אם את צריכה לך זיונים/ אז קחי אחד שאת אוהבת", כאילו הוא מנסה להבין את מהות הנתק.
"חבקי אותי" הוא אחד משירי האהבה העדינים של שלמה ארצי מתוך האלבום "כרטיס ללונה פארק" (1990). הטון הנרגש והמדוכדך משדר כמיהה נואשת לחיבוק. לחן אלמותי. טון של רגש אמיתי. אינטימיות נדירה. שירה בהירה ושובת לב. אולי ביטוי לסוף עידן התמימות שלו. חזרתי לתקליטור. השבח לפסנתרן עדי רנרט, שגם עיבד, שליווה ברגישות מופלאה. השבח לצלילי הסקסופון של אמיר גבירצמן. שיר ששווה חיבוק.

שלמה ארצי – חבקי אותי

חבקי אותי עוד פעם/ מי יודע כמה זמן נשאר לנו,/ חבקי אותי עוד פעם
בואי נתיישב נאכל/ בואי נעשה אהבה/ בואי נתרחץ בזרם ויהיה לך קר
חבקי אותי/ אני בא זה אני/ חבקי אותי/ בסביבה של הרבה יונים
מחוץ לעיר ליד הנחל/ יש הרבה קניונים/ לא רואים/ לא שומעים.
חיבוק פתטי וצעיר עם רגש/ על חשבון השכל.
אם את צריכה לך זיונים/ אז קחי אחד שאת אוהבת.
ההורים רצו/ הילדים נולדו/ אז אנחנו כאן/ חבקי אותי/ אני שלך.
חבקי אותי זה אנושי/ על האדמה/ על מיטת טרשים.
נותן לך את כולי/ היונים צווחות ישועה.
תפרמי אותי מצד שמאל/ משם עד למטה/ עד לבוא האהבה.
חבקי אותי עוד פעם/ מי יודע כמה זמן נשאר/ חבקי אותי כמו פעם
בואי נתיישב נאכל/ בואי נעשה אהבה/ בואי נתרחץ בזרם/ ויהיה לך קר.
חבקי אותי/ אני בא זה אני/ חבקי אותי/ בסביבה של הרבה יונים
מחוץ לעיר ליד הנחל/ יש הרבה קניונים/ לא רואים/ לא שומעים.