משרבטי המילים סיפקו לשמעון בוסקילה עוד קישקוש מחורז ומופרך מפיו של גבר, שלא סגור על מה הוא רוצה ממנה. שתדבר, שתזייף, שתחייך. סולח לה (על מה?) רוצה לראות את גנה הפורח, להשתולל, להתרסק.  גם אלוהים, ברוך השם, נמצא בשיר, וב"תזמורת" שלה הוא לא אורח אלא המנצח. מסוג הטקסטים שאין טעם להרחיב עליהם דיבור –  נטולי סיפור אמין, סתמיים.
בוסקילה קנה בקלות את השרבוט, אולי משום שהמוסיקה השיבה בו משב רוח קליל ונגיש של רומבה פלמנקו. הקצב והמנגינה הם אולד סקול ששולח הישר לרחבות. הלילה הזה "הלב רוקד רק איתה" מתענג הזמר על השיר ברוח הג'יפסי קינגס. זה נשמע פריך,  מזכיר את הרומבה הקובנית עם גיטרת הפלמנקו עליה פורט אייל הלר, כלי הקשה אותם מפעיל עודד דיסטלמן. אין בעיה: דלגו על תוכן ועיברו הישר לשמח. זה מה שבוסקילה מבקש להשיג. נשתולל, נתרסק, רק שללב לא יאונה רע, כי הוא רוצה לרקוד "רק איתה", והיא – שלא תדבר. שתשיר בזיופים. הוא יסלח לה.

שמעון בוסקילה הלילה שלך בימוי צילום ועריכה: ירין אהרונוף

כמה זמן שהיא לא מדברת/ אבל אני שומע/ סוף היום מחכה לה בדלת/ מקבל פניה
מאלתר מנגינה בגיטרה/ תזייפי העיקר שאת שרה
עד שלא תחייכי בעיניים/ לא מרים ידיים
תגלי לי על מה את חולמת/ אני משתגע/ את שקופה גם כשאת מתאפרת
אז אני סולח/ וחופר מנהרות עד אליך
בחיים לא ביקשתי שמיים/ רק לראות את גנך שוב פורח ואני שמח
כי הלילה הזה הוא הלילה שלך/ נשתולל נתרסק נתעורר ונשכח
איך הבית מלא ביופי שלך/ כי הלילה הזה הלב רוקד רק אתך .
יש ימים שאת לא מחייכת/ ואני דומע/ מה יפה את כשאת מתעוררת
כשאלוהים נוגע/ סתם רציתי למחוא לך כפיים/ בחיי שהפכת לי לבית
בתזמורת שלך לא אורח/אני מנצח
כי הלילה הזה הוא הלילה שלך/ נשתולל נתרסק נתעורר ונשכח
איך הבית מלא ביופי שלך/ כי הלילה הזה הלב רוקד רק אתך.

שמעון בוסקילה פייסבוק