תובל אלדר רוצה להמשיך לחיות איתה את הרגע "ער / לא רוצה למהר/ כשההווה עובר/ עליי כאן" ו"בואי נתמסר נפנים אותנו". המילים – שיר אהבה או שיר ערש. המוסיקה נשמעת כמו תרשים אלקטרוקרדיוגרפי. תן ללב לכתוב את הלחן. יופיו בראשוניותו, בהיותו חף מטרנדים, מתנה אהבים עם המילים, עקב בצד אגודל. יש כאן שזירה מופלאה בין חרוז ללחן. "על הכר/ אלף ואחת מחשבות/ לילה קר/ תני להן לעוף ברוחות". בסדנה ליצירת שירים, הייתי מחלק את השיר לתלמידים. ככה כותבים שיר.
אלדר הוא אולד סקול במובן הטוב של המילה. מזכיר צורת כתיבה של זמרים יוצרים כקט סטיבנס. הסינגר סונגרייטר, הסטורי טלר שיוצר מתוך עולמו האישי, האינטרוספקטיבי, הוידויי. זה שיר "קטן" כביכול, שייחודו בפשטות האותנטית שלו, בישירות, בכנות. במינימליזם האקוסטי, בהגשה הרכה-מתכוונת, אפילו בשריקה הנשזרת.
תובל אלדר את כמו הירח
תובל אלדר את כמו הירח – מילים
את/ כמו הירח באת/ הישרת אליי מבט/ הלילה
אור/ ביננו יעבור/ לא נתנגד, נשמור/ הלילה
על הכר/ אלף ואחת מחשבות/ לילה קר/ תני להן לעוף ברוחות
ער/ לא רוצה למהר/ כשההווה עובר/ עליי כאן
אם/ אנחנו כבר חיים/ בואי נתמסר, נפנים/ אותנו
על הכר/ אלף ואחת מחשבות/ לילה קר/ תני להן לעוף ברוחות
