אפריל ב11, 2006

קפטיין פנטסטיק

אומרים שאלטון ג'ון התכוון ליצור כאן עם כותב הטקסטים שלו ברני טאופין אלבום קונספט. זה לא הסתייע, אבל יצא אלבום מוזר ומקסים (האלבום שמגיע אחרי "דרך האבנים הצהובות") , אלבום רוקנ'רול ובלדות, למעשה קלסיקת פופ, שאני שב אליו מדי פעם

לפעמים אני מאושר

עמיר לב , יוצר מהייחודיים ברוק הישראלי במופע של ישן-חדש עם שירים כ"שש שעות", "אריה ורותי", "חבק אותי", עננים שחורים", My Girl, "כחול וירוק", "אוקטובר", "שמוליק", "לאן נעלם נים", ושירים מהאלבום החדש "לפעמים אני מאושר". אסי ששון – תופים, אמיר צורף

חוגגים מימונה

דקלה שוחה בים-של-דמעות, לפחות לפי הטקסטים הפשטניים אבל על הבמה היא הופכת את הדמעות לשמחה, ונדמה לי שהיא עדיין לא הייתה משוחררת כמו שאני מכיר אותה מהופעה קודמת – את רוב השירים שרה דקלה באותו טון גבוה שגורם תחושה שהכול-נשמע-סרט

חבל לירח

דודי לוי (שירה, גירטה) ואייל פרסון שחר (מחשב, קלידים) במופע חדש. הם יגישו שירים משלושת אלבומיו של דודי וגם מ"נוער שוליים" בעיבודים חדשים – חורפיים, אמביינטיים ואינטימים. מעין אפטר פארטי לרוקנ'רול שאפיין את המופע "החיים הם חלום". בין השירי: "מתעורר",

המופע, 2006 האנגר 11 ת"א

נתחיל מהסוף: אביב גפן שר  לקראת סיום: "עם הזמן הכול חולף, גם יופייה, כמו ריח בושם זול מתנדף. זיכרונות מתקלפים כמו מעץ" תרגום שלו מצרפתית. שיר כאב פאטאלי. להגיד שהכול חולף בחיים – זה נדוש. אבל איך שליאו פרה הצרפתי שר

נוקטורנו

צ'ארלי היידן צירף להקלטת הדיסק את הפסנתרן הקובני גונזלו רובלקבה, והתוצאה היא תערובת של בלדות סלואו קובניות וגם מיד טמפו (בולרו). ג'אז של רומנטיקה נוגה ולירית, מלודי ברגיסטר נמוך, בלי הפירוטכניקה המוכרת של רובלקבה. הפסנתרן מוסיף גוון הרמוני עשיר, ברוחו