האיטלקי אנריקו פייראנונזי שתה בצמא את ביל אוואנס, לקח לא מעט ממקוי טיינר, ופיתח סגנון משלו. כמעט כל חדש שלו הוא התרפקות על ג'ז מלודי, מוסיקה לירית נוגעת ומגעת. מאלתר ברגישות. בטריו העכשווי שלו נמצאים קלרניטן נפלא כגבריאל מיראבסי והקונטרבסיסט,
פיית'לס מראים שדאנס יכול לנסוק לאיכויות נדירות. מה שהם עשו מ"סימפטי" של "ציפור נדירה" הוא דוגמא לשילוב חכם בין להיט ישן לראפ. והדאנס של "אנחנו הגענו למקום 1" הוא אמנות הדאנס. זו אינה רק התמחות בצליל מודרני, אלא יצירה תחת
הקול של הזמר סטיוארט סטייפל כאילו מוגבל ויבש משהו. אבל הרושם כאילו משהו לא עובד כאן מוטעה. המוסיקה מלנכולית, איטית, הטקסטים מדברים על חורבנה של האהבה. מהר מתברר שטינדרסטיקס הבריטית עושה מוסיקת נשמה, אותנטית מאוד, ומה שמנשמע קול מוגבל הוא
דיסק מספר אחד מההקלטות של גאון הפסנתר בצ'פל סטודיוס, לונדון 1971. פיאנו סולו של חמישה כוכבים, שעבר עריכה דיגיטלית. מונק מנגן בקצב את "טרינקל טרינקל", את BLUE SPHERE. הוא מהורהר ורומנטי ב "DARN THAT DREAM" וב"פגשי אותי הלילה בארץ החלומות".
רדיוהד בראש אחר. זה התחיל עוד ב"קיד איי" הקודם, שהוקלט ממש במקביל. אבל אלה לא תאומים סיאמים. ים של אלקטרוניקה עוטף את קולו המלנכולי של טום יורק. המוסיקה קודרת, מוסיקה של MOOD, אבל כדאי להתיישר על המסלול הזה של רדיוהד
60 דקות של תרגיל בהיתוך מוסיקלי שייצרה חבורה אוסטרלית, שהלכה על אקספרימנט מקורי למדי. 900 דגימות מוסיקליות מכל כיוון והשפעה אפשריים מתחברות, החל משנות החמישים, דיסקו, פסיכדלי, ועד טכנו מודרני, הכל מתחבר ליצירה שאינה נשמעת בליל סתמי. במחשב המוסיקלי נדגמו
