זה אלבום ההמשך לזוכה הגראמי SOUL LATIN. סנשז רוכב על הגל האפרוקובני, מנצל את הצליל המסורתי לריענון. מציג עיבודים פריכים לכלי נשיפה, קצבים חמים עד רותחים וכמובן צליל הקשה נהדר. בהרכב האורגניסט ג'ואי דה פרנצ'סקו, החצוצרן טראנס בלאנשרד והלהקה הקולית
הפתיחה איטית, ליווי גיטרה אקוסטית בודדת, סטייל ג'ון לי הוקר. גאיי שר "אני איש זקן" בנשימות כבדות. ריקוויאם? תשכחו מזה. זה אולי גימיק כדי לעבור ל"בייבי פליז דונט ליב מי" עם צליל גיטרה שנשמע לד זפלין וג'ימי הנדריקס, מה פתאום
הפתיחה איטית, ליווי גיטרה אקוסטית בודדת, סטייל ג'ון לי הוקר. גאיי שר "אני איש זקן" בנשימות כבדות. ריקוויאם? תשכחו מזה. זה אולי גימיק כדי לעבור ל"בייבי פליז דונט ליב מי" עם צליל גיטרה שנשמע לד זפלין וג'ימי הנדריקס, מה פתאום
מי היה מעז ב-1957 להעלות רעיון לחקות קולית את התזמורת של קאונט בייסי? עובדה זה קרה. לפני 44 שנה התקליט הזה נחשב אטרקציה. היום אחרי שהמוסיקה עברה עריכה דיגיטאלית, אפשר להבין שמנהטן טרנספר לא המציאו שומדבר. העיבודים, החיבור הקולי זה
שני ילידי בומביי מצטלבים בצומת אתני, היפ ודראם- אנד-בייס. הדיסק, הרבה יותר לונדון מאשר בומביי, נפתח בהרמוניה ובקצב מיד-טמפו בשיתוף MC UK APACHE איש הרגאיי-צ'אט. ב"גט אפ" מצוטט הלהיט הידוע ג'יימס בראון, אבל גם קטע הריקודי הזה אינו מייצג. הבאים
זה מסוג האלבומים שהורים לא מרשים להכניס הביתה, גם בגלל השכן שממול שדופק על הקירות בחמת זעם. "בלינק 182" ממשיכים באלבום החמישי שלהם, להיות צעירים ומקפיצים, כפי שדורשים מעריציהם. "לא אדבר איתך אלא אם אביך ימצוץ לי/ לא אדבר איתך אלא
הצמד הצרפתי דנקל וגודין לקחו אלמנטים מהקודם שלהם "מון סאפארי" ומפס הקול שכתבו לסרטה של סופיה קופולה ("דה וירג'ין סואיסייד") ורקחו מוסיקת פופ פוסט מודרנית, אלקטרוניקה עם הרבה הפתעות. היית קורא לאלבום "הצד האפל של ירח הסאפארי". האלבום נפתח בקולות
"בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר" הוא הקטע המסיים. שיר מס. 20 בדיסק החדש. תקשיבו למס. 19 "לא יכול לישון", פרץ רגשות ובכי אדיר, ותבינו למה הגאון הזה, קובי "סאבלימינל" שמעוני, הרגיש-חשב שהכל הולך להיגמר לו. בסופו של דבר, האיש מבקש כוח להמשיך
ללאקי פיטרסון יש סיפור. ילד פלא שבגיל 5 הקליט אלבום בעזרת ידיד, וילי דיקסון שמו, לימים אגדת בלוז, והופיע ב"טונייט שאו" של אד סליבן. הוא בן למשפחת בלוזית, ובאלבום הוא שר את "מיי בלאד ראנס קולד" סלואו שכתב אביו, הבלוזמן,
סגנון הפיוז'ן הגלובלי נכנס להילוך גבוה. בשלישי שלהם, "אפרו קלט" מרשים לעצמם לשתף כוכבים: את הבוס שלהם, מנהל "ריל וורלד", פיטר גבריאל ואת רוברט פלנט. שהשמות לא יטעו: מדובר בהפקת ראווה השוזרת אלמנטים של אפרו-הינדו-טראנס אוריינטאל במוסיקה קלטית. חמת חלילים,
