מאי ב17, 2006

לקרבת עיניך

אם מוסיקה יוונית, כזו שמגיעה מבעירה פנימית, אז קודם כול אלפתריה. איזו זמרת. השירים בדיסק תורגמו לאנגלית, והגם שרגש א תמיד צריך לתרגם הנה הזדמנות גם להבין את פואמות האהבה האלו. יש לה כאן שיר של שורה אחת בלבד שנקרא

לכל מקום שאלך

לכל מקום שהוא ילך – מישהו הלך לפניו. אז מה? מה הבעיה? חשבנו שנקבל הסבר בהמשך, קיבלנו משהו אפילו לא יומרני – "מישהו חי במקומי את חיי וצוחק עלי". נו, טוב, אין כוח להתפלספויות האלה. המוסיקה מתחילה קצב מכונות אלקטרוני,

עד לילה

"עוד לילה עבר ושום דבר לא נשאר" כולנו צמאים למשהו, אהבה, השראה, אבל בפועל יוצאים דברים אחרים – קנאה ושנאה. הדורבנים לא עצובים בגין המצב. אייל מזיג כתב מנגינה קופצנית, הורת פופ ישראלית, אסטה-אסטה, שזוכה בתזמור לאלמנטים דאנס-יורפופיים. השירה של

נזכרתי בך

שיר ביאוס בסולם המלנכוליה. לבחור אין מצברוח לאנשים, וגם "איתה לא בא לו" הוא כוכב בודד בתוך עולם חשוך, שנורא בכה בגללה. והיא אף פעם לא תדע כמה הוא בכה, המתוקה היפה שלו. שגב עושה מאמץ להעביר תחושה. הטקסט? נו,

והחיים

רגע לפני שהרך הנולד יוצא לאוויר, הוא תמה האם כדאי בכלל לעזוב את הרחם החם. שאלות החיים המהותיות שהרך מעלה הן לטווח הקצר וגם הארוך. הן מתומצתות במה שנשמע פשטני – האם החיים יהיו טובים או רעים אליו. האם יאהבוהו

לה בל ווי

בתוך עטיפת הדיסק מדברים העורכים אבינועם קוניבסקי ושרה שמר על "פרשיית האהבים" של פריס עם הג'אז מאז שלהי מלחמת העולם השניה. היו נגני ג'אז שהגיעו מארה"ב לפריס ואימצו את השנסון האמריקאי, חלקם יצרו סצינת ג'אז מאוד תוססת בעיר. אלא מה: