לילה דאונס. מקסיקנית, אינדיאנית, אמריקנית, אשה קטנה, יפהפייה, צמות מלאכותיות עד הרצפה. על הבמה ריתם סקשן + אקורדיון + נבל + סקסופון. היא רוצה להעביר מסרים עצובים על מהגרים דרום אמריקניים וגם להרקיד. זה עובד עם קול נשמה שמנעדו משתנה
מוסיקה ברזילאית? מי שלא ראה את חבורת "אולודום" בפעולה, אין לו מושג איך צריכה להישמע וגם להיראות מוסיקה ברזילאית. היי-אנרג'י-סמבה, זה מה שקיבלנו מ"אולודום". קהל משולהב יצא בריקודים סוערים לצלילי הבטוקדה של חבורת "אולודום" על שני זמריה. בצפון עפו טילים,
"השנה 2006, בקרוב אהיה בן 30", כך פותח טסה את אלבומו החדש. וידוי, מונולוג טיפה נוסטלגי. האם העובדה שהטון, הקצב וההבעה המעט מחוספסת נשמעים קצת שלמה ארציים אומרת שטסה כבר מתחיל להתייצב על מיינסטרימית מסוגננת? התשובה תגיע בהמשך. טסה משכיב
זה אלבום הקאבר ורשנס המרגש ביותר שיצא ברוק המקומי. דני ליטני בגרסאות בלוז למבחר מצוין של שירים ישראלים, ואיזו עוצמה הוא מחדיר לשירים שנבחרו, והוא בחר רשימה ואחד-ואחד. מתחילים ב ב"לא ידעתי שתלכי ממני" (מנור-כספי) ליטני עושה מהשיר סיפור דרמטי,
האהבה תנצח. האהבה חזקה מכול. צריך רק להיכנע לה. החמישי של הבויזוני לשעבר, תערובת של בלדות (בעיקר), פופ מיד-טמפו קצבי, שום מהפכה אצלו. התמהיל המוכר, זה שמורח את מעריציו. "זה מה שהבטחתי לך", מס. 2 בדיסק, הוא מסוג שירי הרגש
