ג'אז לירי? נסו את קטע מס. 11 שנקרא LABLO ותבינו. פול פרסו מוציא צליל של ביטוי עמוק מהחצוצרה. הקטע הוא של מאשאדו, הפסנתרן בחבורה, מהבולטים בג'אז הצרפתי העכשווי. מאשאדו, בעל רקע קלאסי, הוא מלחין שניחן ברגישות מיוחדת, נוגע בואלס ורומבה,
בלי גינונים של סטארים, הם מתחילים ב"הנושא של יונתן" של יונתן אבישי, עוברים ל"שמחת החיים" של עומר אביטל, ואז מגיע "סקיצה של תל-אביב". יש תחושה שהם נפגשים (מאז 2002) להגשים הרפתקה ג'אזית בהגדרה כללית. זה יכול להיות לירי, אפריקני, ים
היפתי הזה, מבשר לנו דף הביוגרפיה, הוביל קמפין הלבשה בארה"ב, תיפקד כמתחן ב"פספוסים", הגיש פינות בתוכניות נוער, השתתף בסרט. לפני שהסקרנות לוקחת אותי אל אתר האינטרנט שלו (www.ifty.co.il) אני רוקד לצליל ההיפ הופ האפרו קריבי שהוא רקח לכבוד הקיץ. אם
להחזיק מעמד, למרות שאין תשובות לשאלות. להחזיק מעמד זה סוג של פשרה שאתה עושה עם עצמך. להחזיק מעמד – למרות העיתון של אתמול, ואלה שדחפו לפה שלך חול. להחזיק מעמד זו הליכה על חבל דק בתקווה שלא תמעד. השיר הזה
