ספטמבר ב11, 2006

"יחפה"

נתחיל ב"כשאתה כאן". מיתרי הרגש שמפעילים את מיתרי הקול. קולה הדואב – משדר כניעות, יושבת ומחכה שעות, כי כשהוא לידה הכול יותר טוב. אבל הכניעות הצנועה הופכת דרמטית-נואשת.   (דגימה להאזנה למטה)מנין כול המטען הטראגי-דרמטי הזה, מנין המטענים הרגשיים כאלה? ניסיון

"חייך … זה מביך אנשים"

מי צריך עוד סינגר-סונגרייטרית רוק-פולק סטייל השישים-שבעים? האמת – עם הכישרון של סנדי תום, סקוטית בת 24 שהתחילה קריירה ברוב ייאושה בהופעות דרך האינטרנט – אז יש מקום לקבל עוד אחת לזכר הימים ההם. אגב גם היא מתגעגעת לימים ההם:

אוסף שירי אהבה נצחיים

אז נכון ששירי אהבה, "לאב סונגס" רבים לנצח נשארים, אבל יש שהזמן וההשמעות הרבות שחקו אותם, יש שממשיכים להפעים, יש שנעוריהם מתחדשים. אני הייתי שם בראש האוסף הזה קודם כול את הדואט המפתיע בין ליאל (ישראל) ובין קלאוס מיינה מהסקורפיונס

הופעה במועדון "זאפה" ת"א

כל עידן מצמיח את זמרות הג’אז הגדולות שלו. הן אינן רבות, וטוב שיש סטייסי קנט אחת. ב"זאפה" דחסו לה 2 הופעות כול ערב במשך שלושה לילות. מספרים כי בדוכני הג'אז בארץ, היא פופולארית כמעט כמו דיאנה קראל. יש לה 6

דילוג לתוכן